שאלה 1
בית המשפט קבע כי מדובר היה בהטרדה מינית כאמור בסעיף 3(א)(5) לחוק למניעת הטרדה מינית: "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית". בית המשפט קבע כי הנהג התייחס לנוסעת, שביקשה לעלות לאוטובוס עם מכנס קצר, בצורה משפילה, בכך שהעיר לה על מכנסיה הקצרים ואמר כי הם "כמו תחתונים". בית המשפט קבע כי התייחסות שכזאת מהווה התייחסות מבזה או משפילה כאמור בסעיף, גם אם בכוונת הנהג לא היה "להטריד" מינית את התובעת במובן הפשטני של מונח זה. קביעה זו נעשתה ביחס לאירוע השני שנדון בפסק הדין, ובאירוע הראשון, שבו הנהג רק סירב להעלות את התובעת לאוטובוס מבלי שגילה את מניעיו, לא ייחשב כהטרדה מינית.
שאלה 2
תום יכול להגיש תביעה כנגד דניאל בעילת האפליה. האפליה יכולה להתבסס על סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, הקובע כי אפליה על רקע נטייה מינית נחשבת לאפליה, והסעיף קובע כי אפליה לעניין זה היא גם אפליה שבתנאי העבודה. תום יטען כי גם אם לא מדובר באפליה של ממש, הרי שלכל הפחות מדובר בקביעת תנאים שלא ממין העניין, הנחשבת אף היא לאפליה אסורה לפי סעיף 2(ב) לחוק זה.
