שאלה 1
א. שוויון בין עובדים פירושו אי מתן יחס מפלה לעובד מסוים בהשוואה ליחס הניתן לעובדים אחרים המצויים במצב שווה, כלומר מתן יחס שווה ללא הבחנה במינם של העובדים, גילם, דתם וכיוצ"ב. מתוך ההסכם שנחתם בין המפעל "דליה קוסמטיקס" לבין עובדי המפעל ניתן לראות שמטרת ההסכם היא ליצור שוויון ביחס, שכן הסכם העבודה איננו מפלה בין עובדי המפעל השונים וההתייחסות בו שווה לעובדים ולעובדות, ללא ציון מין העובד המועסק. זאת מכיוון שכל עובדי המפעל מקבלים שכר בדרגה אחת גבוהה יותר מהדרגה בה הם משובצים בפועל.
שאלה 2
א. בתחילת הדרך התנאים היו מוכתבים חד צדדית על ידי המעביד, ומעמדו של העובד היה נחות. העובד נתפס ככוח עבודה מושכר של המעביד. לעובד לא הייתה השפעה על חובותיו, זכויותיו, תנאי העסקתו, עם מי ולכמה זמן יתקשר בעבודה. חד צדדיות זו פגעה בתנאי העסקה, באינטרסים וביכולת להגיע לקיום בכבוד אנושי ובכך יצרה מציאות בלתי שוויונית. עם הזמן, הגיעה ההבנה כי העובד הוא אדם חופשי עם רצונות ויש להתייחס אליו ככזה. כתוצאה, התפתח הרעיון של חוזה עבודה אישי.
שאלה 3
א. ברוב החברות המערביות של ימינו למושג שוויון ישנה פרשנות אחידה. הרעיון של שוויון בעבודה מגלם בתוכו עקרונות וערכים דומים בשוק העבודה באירופה, בישראל ובארה"ב. אך שונה הדבר כאשר מדובר בחברות ששואבות את העקרונות והערכים ממקורות דתיים. כל חברה קובעת מה יאגד בתוכה המושג שיוויון, בהתאם למקורות ממנה היא שואבת את רעיונותיה. לכן מקורות משפטיים דתיים יהיו שונים ממקורות משפטיים חילוניים. ואין ספק שכל מקור כזה יכול להוביל לפרשנות שונה של עקרון השוויון, שכן הערכים שהדת מייחסת להם חשיבות עליונה אינם בהכרח אותם ערכים שיש להם קדימות חברתית בחברה החילונית.
