"מדינת ישראל ... תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום ... תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות..."[1].
קטע זה הינו חלק מהכרזת העצמאות של מדינת ישראל ומהווה את התשתית הנורמטיבית ההיסטורית לזכויות במשפט הישראלי[2]. מקטע זה עולה שמדינת ישראל הוכרזה – כבר במועד הקמתה - כמדינת רווחה אשר חרטה על דגלה הענקת זכויות חברתיות בסיסיות לכלל אזרחיה כמו גם כמדינה המבקשת להבטיח קיום בכבוד ומתן שירותים אלמנטריים כגון הזכות לתעסוקה, חינוך, בריאות, דיור, שירותים רפואיים ועוד.
אומנם עד כה לא זכתה הכרזת העצמאות למעמד של נורמת על חוקתית במשפט הישראלי, אך היא בהחלט שיחקה תפקיד מפתח בניסוח מגילת זכויות האזרח מבית היוצר של בית המשפט העליון אשר במרכזה עומדת הזכות לשוויון[3]. יצויין כי חצי שנה לאחר עיגונה בהרכזת העצמאות, זכתה הזכות לשוויון לעיגון בינלאומי במסגרת "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם"[4].
בין הזכויות הבסיסיות נמנות הזכות לשוויון חברתי ומדיני ובכלל זה הזכות לפרנסה בכבוד, זכות החובקת בתוכה שלל זכויות נוספות, חלקן עוסקות בתנאי עבודה הלכה למעשה (מכסת שעות עבודה, יום המנוחה השבועי, זכויות סוציאליות לרבות פנסיה, הזכות לחופשת מחלה ועוד) בעוד אחרות, רחבות יותר, עוסקות ביחס ראוי לעובד – כגון למשל הזכות ליחס הוגן ושוויוני.
1. מבוא
2. שוויון אפליה
2.1 זכויות טבעיות, פוליטיות וחברתיות
2.2 זכות השוויון
2.3 שוויון הזדמנויות בעבודה
3. פמיניזם ותאוריות פמיניסטיות
3.1 הפמיניסם הליברלי:
3.2 הפמיניזם התרבותי
3.3 הפמיניזם הרדיקלי
4. חוקי שוויון בישראל
4.1 מדיניות חברתית
4.2 חוקי מגן בישראל
5. אפליית נשים בשכר עבודה
5.1 פערי שכר בין נשים וגברים בישראל
5.2 הסיבות לפערי השכר בין גברים ונשים
6. התמודדות עם פערי שכר מגדריים
6.1 חקיקה
oחוק שכר שווה לעובדת ולעובד
oחוק שוויון הזדמנויות בעבודה
6.2 נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה
הזירה המשפטית והפסיקה
הפעילות "הלוביסטית"
7. משפט משווה
7.1 נתונים גלובלים בנושא פערי שכר מגדריים
7.2 הסיבות לפערי שכר מגדריים גלובלים
7.3 מסקנות הדו"ח העולמי
7.4 נציבויות שוויון הזדמנויות בעבודה ברחבי העולם
8. סיכום
