חשיבותה של העבודה כמקוע לאדם היא ברורה מאליה והעבודה מהווה המקור העיקרי להכנסה עבור מרבית האנשים. כמו כן, רוב האנשים העובדים מבלים חלק ניכר משעות היום במסגרת מקום העבודה שלהם. לפיכך, מקום העבודה והשכר בצד העבודה מעצבים קשר משמעותי לחברה בכללותה ומעצבים את האדם. לראיה, הטענה כי השאלה "מה אתה עושה בחיים?" משמעותה למעשה היא "במה אתה עובד?" כך שהעבודה נתפסת כעיקר העשייה בחיים. במדינת ישראל, השוויון התעסוקתי, בקבלה לעבודה, בשכר ובתנאי העבודה, בקידום ובהחלטה על סיום העסקה, ניצב בחזית מאבקה של התנועה לשוויון על רקע דת, גזע, מין, השקפה דתית וכן נטייה מינית. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988, היה הראשון לקבוע הוראה כללית האוסרת אפליה במשפט הפרטי בישראל [1].
במסגרת העבודה בחרתי לעסוק בנושא האפליה על רקע נטייה מינית בשוק העבודה ולבדוק כיצד היא באה לידי ביטוי. במסגרת העבודה אדון בהוראות החוק ובפסקי דין מרכזיים העוסקים בסוגיית האפליה על רקע העדפה מינית ואבדוק מהם הכלים המשפטיים וכיצד משתמשים בכלים המשפטיים הללו כדי למגר את התופעה. כמו כן, אדון במגבלות החקיקה, למשל במתח בין הזכות לשוויון תעסוקתי לבין אופיו הדתי של מקום העבודה או אי התחולה של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה על עסקים קטנים.
מבוא
שוויון- מהות המונח "שוויון" והזכות החוקתית לשוויון
אפליה על רקע נטייה מינית
שוויון הזדמנויות בשוק העבודה
אפליית עובדים על רקע נטייתם המינית- היבטים חברתיים ומשפטיים
הכלים המשפטיים והחוקתיים להתמודדות עם אפליה על רקע נטייה מינית בשוק העבודה
סיכום, מסקנות ודעה אישית
ביבליוגרפיה
