בעת הקמתה, חרטה מדינת ישראל על דגלה קיום זכויות חברתיות בסיסיות, כפי שעולה מהכרזת העצמאות לפיה "מדינת ישראל תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות"[1]. יצוין כי המדינה מקדישה לצורך שמירה על זכויות חברתיות – שוויון בכלל זה - תקציב לא מבוטל. על אף זאת, בשנת 2011 קמה המחאה החברתית, בין היתר, מתוך תחושת אי צדק חברתי ואי שוויון והולידה את דו"ח ועדת טרכטנברג אשר קבע כי על המדינה להציב יעדים חברתיים לרבות הגדלת התעסוקה, שילוב קבוצות המופלות לרעה בשוק העבודה, הקטנת אי השוויון, יצירת מערכת אכיפה של חוקי העבודה וחוקי מגן של משפט העבודה והגברת האכיפה באמצעות חקיקה[2]. לא זו אף זו, אלא בשנת 2014 אימצה הממשלה את מסקנות הוועדה לבחינה מגדרית של תקציב המדינה בישראל[3] וקבעה כי חובה לבצע ניתוח מגדרי של תקציב המדינה[4].
לצד מאמצים מדיניים אלה, חולשת על מערכת יחסי העבודה בישראל חקיקה ענפה ורחבת היקף הכוללת חוקי מגן (להלן: "חוקי המגן"), הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה ענפיים וכלליים, חוזי עבודה אישיים, נוהג ופסיקת בתי הדין לעבודה. חקיקה זו התפתחה לדיני שוויון על בסיס קריטריונים מגוונים אשר אחד החשובים שבהם הוא המין לפיכך אפליה על בסיס מין הינה בגדר אפליה אסורה. ודוק – על אף כל האמור לעיל, תופעת פערי שכר בין נשים וגברים קיימת ובועטת.
מטרת עבודה זו לעמוד על קיום התופעה של אפליית נשים על בסיס שכר עבודה, לבחון את המדיניות החברתית הקיימת בעולם ובמדינת ישראל, לנסות לעמוד על הגורמים לפערי שכר בין גברים ונשים, לבחון את השלכותיה של המחויבות המשפחתית על עבודת נשים, לסקור את החקיקה המבקשת להתמודד עם התופעות הנ"ל ולהסיק מסקנות ככל האפשר.
מבוא
מדיניות חברתית בעולם ובישראל
זכות השוויון ושוויון הזדמנויות בעבודה
שוויון
שוויון הזדמנויות
פערי שכר בין נשים וגברים האומנם ?
מדיניות חברתית
הגורמים לפערי שכר בין גברים לנשים והשפעתם
השלכותיה של המחויבות המשפחתית על עבודת הנשים
מדיניות משפחתית
חוקי מגן
חוק שיווין זכויות האשה
חוק עבודת נשים
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה
התמודדות עם הפרת זכויות נשים
תוצאות מחקרים שנעשו
סיכום
בליוגרפיה
