המשפט הישראלי מכיר בחשיבות של השוויון המגדרי בשוק העבודה. ההפליה כלפי נשים בשוק העבודה הוכרה כאחת מצורות ההפליה החמורות ביותר, וסלידתו של המחוקק מהפליה בשוק העבודה באה לידי ביטוי בשורה ארוכה של חוקים אשר נועדו לקדם את השוויון ולאסור על הפליה מגדרית בשוק העבודה, כמו גם חוקים שנועדו לעגן את עיקרון העדפה המתקת בשוק העבודה. על חוקים אלו, נוספו הלכות רבות וחשובות שנקבעו על ידי בית המשפט, המרחיבות את היקף ההגנה על נשים מופלות בשוק העבודה.
עם זאת, ולמרות הצעדים הרבים שנעשו במישור המשפטי הפורמאלי בקשר לשוויון המגדרי, ישנם מלומדים רבים הסבורים כי אין בכוחו של המשפט לבדו כדי לקדם את השוויון המגדרי, וכדי למגר לחלוטין תופעות של הפליה אסורה. גישות אלה מצביעות על המוגבלות, המהותית והמעשית, של המשפט בקשר לשוויון המגדרי בשוק העבודה, וחלק מן המלומדים מציעים הצעות אחרות, הנוספות על איסורי ההפליה הקבועים כיום בחוק, אשר לדעתם יכולות לקדם בצורה יעילה יותר את השוויון התוצאתי.
במסגרת העבודה אעמוד בקצרה על חשיבותו של השוויון המגדרי בשוק העבודה, כפי שבא לידי ביטוי בחקיקה ובפסיקה, ועל הביקורת המכירה במוגבלותו של המשפט בהתמודדות עם הפליה מגדרית אסורה בשוק העבודה.
המצב הנורמטיבי
האיסור על הפליה הוא מערכי היסוד של שיטת המשפט בישראל[1]. האיסור על הפליה נובע מעיקרון השוויון, אשר זכה למעמד של עיקרון-על בשיטת המשפט הישראלית, והנגזר ישירות מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
מבוא
המצב הנורמטיבי
בחקיקה
בפסיקה
האם יש בכוחו של המשפט להתגבר על ההפליה
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
