תכליתה של מדינת רווחה, היא לדאוג לכלל האזרחים לזכויות חברתיות בסיסיות, המבטיחות התקיימות בכבוד ואפשרות לקבל שירותים בסיסים אלמנטריים כגון חינוך, בריאות, תעסוקה ועוד. על מערכת בתי המשפט ומערכת החקיקה לדאוג לקבלת זכויות אלה, תוך שיתוף פעולה הדוק ומסונכרן. כל אדם בעל זכות, באשר היא, מקימה חובה על אחר, על המדינה, על הרשות לעגן זכות זו, וכך ניסו אף לעגן זכויות חברתיות במסגרת חקיקת חוקי היסוד.
החברה במדינת ישראל, כשם שכל חברה בעולם, נאלצת להתמודד יום ביומו עם השאלה, מהי ההגנה החוקית והחוקתית שיש ליתן לזכויות אדם וזכויות אזרח, כאשר כל הבחנה הנעשית בין בני אדם, על יסוד שיקולים זרים, כמוהה כהפליה . נוסף על התמודדות זו, מדינת ישראל נאלצת להתמודד אף עם שאלת המעמד של הזכויות החברתיות של אזרחיה, אשר אינן מעוגות שחור על גבי לבן.
חקיקתם של חוקי היסוד בשנת 1992, העלו לשיח ציבורי את המודעות כלפי זכויות אדם, לרבות זכויות העובד, הזכות לשוויון ומניעת אפליה בעבודה. חקיקה זו באה לעגן ולצקת תוכן לזכויות ליברליות המשתמעות מתוך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לרבות הזכות לחיים, הזכות לכבוד, הזכות לקניין והזכות לפרטיות .
העבודה כוללת
מבוא
זכויות חברתיות במשפט הישראלי
חקיקיה שמטרתה הקטנת אי השוויון
משפט משווה
סיכום
ביבליוגרפיה
