שאלה ראשונה
בהנחה וכללי המשפט המנהלי חלים גם על מועצת התלמידים, יש לבחון את שאלת הסמכות של כפיר. לפי עיקרון חוקיות המנהל, רשות מנהלית יכולה לפעול רק בהתאם לסמכות שהוענקה לה בחוק, וככל שמדובר בפגיעה בזכויות אדם תפורש הסמכות בצמצום. סעיף 13 לחוק זכויות התלמיד[1] לא קובע במפורש את זכות/חובת ההפגנה. הסעיף רק קובע כי מוסד חינוך יעודד הקמת מועצת תלמידים, ומסגרת פעילותה תיקבע בהוראות המנכ"ל בהתייעצות עם מועצת התלמידים. לא נתון אם ישנן הוראות מנכ"ל שכאלה, ומהן.
שאלה שנייה
יש ארבעה שלבים לבחינת תקינות ההחלטה המנהלית.
השלב הראשון: שלב התשתית העובדתית. הרשות חייבת לקבל החלטה רק בהתבסס על מלוא העובדות הרלוונטיות. הכללים לעניין תשתית עובדתית (פס"ד יורונט[1]): איסוף נתונים; סינון הנתונים; בדיקה מה מתוך הנתונים הרלוונטיים הם חזקים ומאומתים; מה משקל הנתונים; ביסוס הנתונים. נקבע כי רף הראיה המנהלית נמוך מרף הראיה בבית המשפט. בעניינינו אפשר לטעון כי מנכ"ל משרד החינוך לא אסף תשתית עובדתית על מנת לקבל החלטה הדוחה את בקשתו של כפיר.
