שאלה מס' 1
טענות סף של הפרקליטות – זכות עמידה. טענה שרלוונטית בעיקר לעיריית לוד. לפי הגישה הקלאסית זכות עמידה יש רק כאשר העותר יכול להצביע על פגיעה באינטרס ממשי וישיר שלו. בפס"ד רסלר נקבע כי די בחשיבות ציבורית מיוחדת ואין צורך בחשיבות חוקתית מובהקת כדי להקנות זכות עמידה. השופט ברק ושמגר קבעו 3 תנאים לזכות עמידה באינטרס ציבורי: א. דרוש דבר מה נוסף מעבר להפרה של הרשות. ב. חשיבות ציבורית מיוחדת. ג. ככל שהפגם חמור יותר, יותר בעל אופי ציבורי ומספר בעלי הזכויות קטן תוכר זכות העמידה.
שאלה מס' 2
אמרה זו נאמרה בפסק דין בן עטייה. האמרה מצביעה על דמיון רב בין עילת הסבירות לעילת המידתיות. משמעות האמרה היא כי עילת המידתיות היא שלב נוסף בהתפתחות של שיקול הדעת המנהלי הנוספת על עילת הסבירות. ההבדל בין העילות הוא, שעילת הסבירות מתייחסת להערכת האינטרסים השונים ובאיזון ביניהם. עילת הסבירות מתמקדת באיזון בין ערכים. עילת המידתיות מתייחסת לאמצעי שנקטה הרשות כדי להגשים את האינטרס שנבחר.
שאלה מס' 3
דוקטרינה אחת – בטלות יחסית. בפס"ד הראל נקבע כי יש להבחין בין שאלת הפגם שנפל לבין שאלת נפקות הפגם. יכול להיות שאותו פגם יוביל במקרים שונים לתוצאות שונות. במקרה אחד יכול ביהמ"ש להחליט כי הפגם יוביל לביטול ההחלטה המנהלית ובמקרה אחר הוא יותיר את ההחלטה על כנה.
