חלק א
כנגד ראש העיר אפשר לטעון שהוא לא שקל את מלוא השיקולים הרלבנטיים בטרם קבלת החלטתו. בפסק דין מכבי נקבע כי המחזיק בשיקול דעת איננו רשאי שלא לשקול בדעתו מקרים קונקרטיים. שיקול הדעת של הרשות המנהלית היא חובה שבמקביל לה עומדת זכותו של הפרט כי בעל הסמכות ישקול את עניינו. ההורים יטענו כי ראש העיר התמקד באיכות החיים של תושבי השכונה, אך לא שקל את מלוא השיקולים הנוגעים לעניינם, ואף סירב להיפגש איתם כדי לקבל את מלוא המידע הרלבנטי מהם על מנת שיוכל להפעיל את שיקול דעתו. ההורים יטענו כי הסתמכות על הניסיון שנעשה לפני 15 שנה איננה מספיקה, ובחלוף השנים השתנו הנסיבות – יש הרבה יותר ילדים אוטיסטים, והמצב הכלכלי של העירייה הוא שונה – ועל ראש העיר היה לשקול את הנסיבות מחדש.
חלק ב
מגבלה זו באה להגביל את סמכויותיה של הרשות המבצעת לסמכויות שהן ביצועיות, בהתאם לעיקרון חוקיות המנהל וההפרדה בין הרשויות. לרשות המבצעת יש סמכויות עזר לשם הפעלת סמכותה, אולם אין להפעיל את סמכויות העזר בצורה רחבה מידי, על מנת שלא לפגוע בעיקרון חוקיות המנהל, ויש להבחין בין סמכויות עזר שהן ביצועיות לבין סמכויות שהן שיפוטיות.
חלק ג
עילת הסבירות מוגדרת כעילת סל מאחר והיא לא עוסקת בטענה קונקרטית, למשל חוסר סמכות או חוסר ביסוס תשתית עובדתית, אלא טענה כללית בקשר לפגם בשיקול דעתה של הרשות. את עילת הסבירות ניתן לטעון כמעט תמיד, ואף אם אין בנמצא טענות קונקרטיות אחרות. הביטוי עילת סל מתייחס לעילה שניתן לנקז אליה את כל המקרים, וכמעט תמיד ניתן לטעון כי החלטה או פעולה מנהלית נגועה בחוסר סבירות.
