השתלת איברים הינה תהליך פרוצדורלי שבו נלקחים איברים תקינים מאדם אחד ומושתלים באדם אחר מתוך כוונה להחליף איברים בלתי מתפקדים. תהליך זה עשוי לשפר משמעותית את בריאותו ותפקודו של החולה ולאפשר לו לחיות חיים נורמטיביים. במסגרת התהליך האמור זוהו אתגרים רבים שכן חולים עשויים לשלם סכומי כסף גדולים על מנת לשפר את בריאותם, ואילו אנשים עניים עשויים למכור איברים מגופם בכדי לשפר את מעמדם הכלכלי. זה בתורו הוביל לכינון מערכת עקרונות וחוקים בינלאומיים מחייבים שקבעו בין היתר כי תרומת איברים תעשה בהסכמה בלבד וחל איסור על סחר באיברים (Sixty-Third, 2010: 413-414).
על פניו חוקים אלה ברורים וראויים, אך תהליך התרומה וההשתלה הינו מורכב במיוחד מבחינה כלכלית, חברתית, דתית וחקיקתית. כך למשל אוכלוסיות רבות אינן תורמות איברים מהחשש לפיו הסכמה לתרומה תחייב אותם לתרום איברים עוד בחייהם; עלות התרומה וההשתלה נאמדת באלפי ₪; אוכלוסיות דתיות סבורות כי פגיעה בגופו ונפשו של אדם תפגע באמונות הדתיות והרוחניות שלהם; ואילו חוקים מתקשים לבסס תשתית ממסדית שמצד אחד תעודד תרומת איברים אך מצד שני לא תיתפס ככזאת הפוגעת בזכויות אדם וחוקים בינלאומיים ומקומיים הנוגעים לאיסור בסחר באיברים (הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי, 2000; כהן-אלמגור, 2002).
לאורך שנים מדינת ישראל סירבה לבסס מדיניות וחוקים ברורים בנוגע להשתלות אבירים בתחומה, עקב המתח שנוצר בין הדת למדינה, אולם הדרישה ההולכת וגדלה מצד האזרחים למימוש זכותם לבריאות הובילה לכך שמדינת ישראל עודדה מטופלים הממתינים להשתלה לחפש פתרונות מעבר לים (קרי תרומות איברים בתשלום) וזה בתורו ניתפס כסחר באיברים, כאשר עלות הפרוצדורה הינה יקרה במיוחד מעבר לים והיא ממומנת ברובה על ידי המדינה במסגרת קופות החולים.
מבוא
סקירת ספרות
זכויות אדם הממד הפילוסופי
זכויות אדם הממד המקומי
זכויות אישיות של כל אדם
השתלות
מקרה מבחן
הציבור
קבוצות אינטרס
בירוקרטים
פוליטיקאים
תנאים מבניים
תרבות פוליטית – קפיטליזם מול מדיניות רווחה
סיכום
ביבליוגרפיה
