ב22 למאי 2010 יצא משט אוניות מטורקיה לכיוון חופי עזה במטרה לשבור את המצור הימי שהטילה ישראל על רצועת עזה, לדברי מארגני המשט, באמצעות משלוח סיוע הומניטרי לרצועה. במהלך פעולת ההשתלטות על ספינת המאווי מרמרה הופעלה אלימות קשה מצד הנוסעים כלפי הכוח הישראלי שעלה על האונייה, כולל שימוש בנשק חם, שגרמה לפציעתם של עשרה לוחמים. השתתפותה של חברת הכנסת זועבי עוררה ביקורת קשה בציבור הישראלי והובילה להחלטת הועדה הבחירות המרכזית לכנסת התשע-עשרה לפסול את מועמדותה, החלטה שבוטלה לאחר מכן על ידי בית המשפט העליון.
הזכות של חברת זועבי לעמוד למבחן הבוחר ולהתמודד על מקום בבית הנבחרים מעוררת פולמוס רחב בקרב הציבור הישראלי, מחד, עקרון חופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה ויש לשאוף לחברה המקבלת דעות קיצוניות מכל צדי המתרס ובכך להגיע לדיון אמיתי בסוגיות שונות, מנגד, קיימים מקרים בהם יש להציב גבולות לזכותו של פלוני להשתמש בחופש הביטוי בכדי לקדם רעיונות אשר פוגעים בדמוקרטיה עצמה ובעצם אמירתם תורמים ללגיטימיות של מעשים חמורים נגד הדמוקרטיה. עבודה זו עוסקת באיזון הרגיש שמעלה הדיון בזכות להיבחר ומטרתי בעבודה זו להראות כי כיום איזון זה הופר לטובת מימוש הזכות ויש להחזיר את שיווי המשקל בין צדי המאזניים.
הטיעון המרכזי שבו אעסוק הוא שההגבלה על הזכות להיבחר ראויה, למרות משמעותיה הקשות, ועמדה לאורך השנים בביקורת שיפוטית קשה באופן חד משמעי וזאת בעקבות הנסיבות שנכפו על מדינת ישראל בעקבות המצב הביטחוני.
תוכן עניינים
1. מבוא
2. רקע - דמוקרטיה נלחמת בטרור כשיד אחת קשורה מאחורי גבה.
3. הזכות להיבחר - זכות אבסולוטית?
3.1 היסטוריה
3.2 המצב בארה"ב
3.3 המצב באירופה
3.4 המשפט העברי
4. דמוקרטיה מתגוננת - האם וכיצד?
4.1 פגיעה בזכויות הפרט כהגנה על זכויות הכלל - עקרונות יסוד
4.2 החלת העיקרון בישראל
4.3 החלת העיקרון בגרמניה
5. פס"ד ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים נ' ח"כ חנין זועבי
5.1 הרקע
5.2 פסק הדין - המשך מגמת הפסיקה או נקודת מפנה?
6. הדין הרצוי
6.1 שיקולים נורמטיביים ומוסריים
6.2 דין רצוי – עקרונות ויישום
7. סיכום
8. ביבליוגרפיה