בעבודה אדון בשאלה האם ניתן "לייבא" את כל העילות מהמשפט המנהלי דרך דוקטרינת ההגנה מן הצדק. דוקטרינת ההגנה מן הצדק עברה שינויים והרחבות רבות מאז שאומצה במשפט הישראלי, ולאחרונה יש קולות הקוראים להרחבתה כך שהיא תוכל לכלול את כל העילות מהמשפט המנהלי, כמו היעדר סבירות, היעדר מידתיות, שקילת שיקולים זרים, ניגוד עניינים, ועוד. גישה מרחיבה זו נדחתה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון, שקבע כי יש לצמצם את היקף הביקורת המנהלית בהליכים פליליים.
בעבודה אבקש להראות כי למעשה אין קשר בין היקפה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק לבין הדיון העקרוני בקשר לביקורת המנהלית בהליכים פליליים. כלומר, אבקש להראות כי גם אם ננקוט בגישה לפיה יש להרחיב את היקף הביקורת המנהלית בהליכים פליליים, אין משמעות הדבר כי ניתן יהיה לעשות זאת באמצעות דוקטרינת ההגנה מן הצדק. אבקש לטעון כי יש הבדל מהותי בין הביקורת המנהלית ה"רגילה" לבין דוקטרינת ההגנה מן הצדק, והגם שישנה חפיפה מסוימת ביניהם משום ששתיהן עוסקות בפגמים שנפלו בהתנהלות הרשות, הרי שיש הבדל מהותי ביניהן, וכל אחת מהן נועדה לתכלית שונה לחלוטין. הביקורת המנהלית נועדה להגשמת האינטרס הציבורי בפעולות הרשות, שיכולה לעיתים לחפוף לאינטרס של העותר הספציפי, אולם מה שעומד במרכז הוא האינטרס הציבורי. לעומת זאת דוקטרינת ההגנה מן הצדק מתמקדת באינטרס של הנאשם הספציפי, שיכולה לעיתים לחפוף לאינטרס הציבורי, אולם מה שעומד במרכז הוא האינטרס של הנאשם הספציפי.
מבוא
כפיפות ההליך הפלילי לעקרונות המשפט המנהלי
דוקטרינת ההגנה מן הצדק
האם דוקטרינת ההגנה מן הצדק צריכה לכלול את כל עילות המשפט המנהלי
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
