הוראת סעיף 191 לחוק החברות שעניינה קיפוח בעלי מניות בחברה, לצד הוראת סעיף 192(ב) לחוק החברות) הקובע, כי "בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים"), יידונו להלן, לאור הפרשנות שניתנה להן בפסיקת בתי המשפט.
כן תוצג פסיקה השוואתית, לגבי הוראה מקבילה בחוק האנגלי,[1] ההוראה הרחבה יותר בחוק האוסטרלי[2] וההוראה הרחבה הרבה יותר בחוק הקנדי.[3]
סדר הדברים הוא ראשית דיון בשאלה למי יש מעמד להגיש תביעה, לגבי איזה סוג של חברה ומה נדרש מן הצדדים מבחינת נטלי ההוכחה. לאחר מכן השאלה המרכזית מהו קיפוח, תוך השוואה לדינים זרים לעניין שאלת קיומן של ציפיות לגיטימיות. בהמשך לכך אבחן מהי חברה שהיא מעין שותפות ולאחר מכן לגבי הציפיות הלגיטימיות להשתתפות בניהול בחברה כזו.
שלוש קטגוריות נוספות של קיפוח שיוצגו הן קיפוח בשינוי תקנון, בהימנעות מחלוקת דיבידנד וקיפוח בהצעת זכויות. בהמשך לכך יוצגו מספר סוגיות: הדין האנגלי לגבי השאלה אם המקפח יכול למנוע את ההליך המשפטי באמצעות הצעה למקופח לרכוש את מניותיו; היעדר האפשרות להתנות בתקנון על סעד בתביעת קיפוח; וההבחנה הבעייתית לעיתים בין סיטואציות שבהן צריך שתוגש תביעת קיפוח לכאלו שבהן צריך שתוגש בהן תביעה נגזרת.
כללי
בעל המניות המבקש
סוג החברה
נטלים
מהו קיפוח
ציפיות לגיטימיות – דין משווה
מעין שותפות (Quasi-partnership)
הציפיה לניהול משותף בחברה שהיא מעין שותפות
קיפוח בשינוי תקנון
קיפוח בהימנעות מחלוקת דיבידנד
קיפוח בהצעת זכויות
האם הצעה לרכוש את מניות המקופח במחיר סביר מהווה הגנה מפני תביעת קיפוח?
סעד המתייחס לפעולות אחרי מועד הגשת התביעה
סעד של מינוי מנהל מיוחד זמני
סעד של הפרדת כוחות - מתן הסעד אף בהיעדר קיפוח באובדן אמון במעין שותפות
הפרדת כוחות בהתמחרות - השיטה
סעד של הפרדת כוחות – מי הצד הקונה
הפרדת כוחות ברכישה כפויה – הערכת שווי
סעד של רכישה כפויה בידי החברה
סעיף 192(ב)
הערה לסיום
מקורות
