חברה חדלת פירעון הינה חברה שחובותיה עולים על נכסיה ויכולת פירעונה. במצב כזה החברה נמצאת במצב של חדלות פירעון, קרי, היא אינה יכולה לעמוד לכלל התחייבויותיה לנושיה. דיני חדלות הפירעון באים לאפשר לנהל באופן יעיל ותקין את חלוקת הרכוש של החברה חדלת הפירעון. במצב בו החברה כבר אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה לטובת כלל נושיה וההתחייבויות שלה עולות על הנכסים שבבעלותה החברה נחשבת כחדלת פירעון[1].
כחלק מהליך הפירוק ממונה מנהל מיוחד או כונס נכסים לשם איסוף כלל נכסי החברה לטובת חלוקתם לכלל נושי החברה ובכך להשיב להם את חובם שעמד לחברה. פקודת החברות מגדירה את סדר הנושים ומחלקת אותם לקבוצות נושים שלכל קבוצה ישנו דין קדימות בחלוקה על פני הקבוצה שתחתיה בדירוג. כך יוצא שישנם נושים בעלי עדיפות כלפי נושים אחרים וכן ייתכן שנושים אלו יזכו להשבת מלוא חובם לעומת נושים אשר עלולים להיוותר בלא כלום[2].
מעבר לקבוצות אלו ישנם נושים נוספים אשר על אף האפשרות הקיימת להצטרף להליך לא יעשו זאת מטעמים של כדאיות כלכלית לאור ההשקעה הנדרשת בהגשת תביעת חוב, הוכחת תביעת החוב וכו'.
מבוא
חדלות פירעון של חברה
נושה מובטח לעומת נושא רגיל
ריבוי נושים
תובענה ייצוגית בהליכי חדלות פירעון
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
