שאלה 1
תביעה כנגד חברת הסולל – ככל הנראה יש לחברות עילת תביעה כנגד חברת הסולל, אולם הדיון בעילת תביעה זו מתייתר מאחר וחברה הסולל מצויה בהליכי חדלות פירעון, וממילא לא ניתן להגיש נגדה תביעה "רגילה" ושלא במסגרת הליכי חדלות פירעון, כתביעת חוב המוגשת למפרק החברה. מאחר ונתון כי כל נכסי החברה שולמו לנושים המובטחים, אשר החברות אינן נמנות עמהן, אין כיום כל משמעות מעשית לשאלה האם יש להן עילת תביעה כנגד חברת הסולל.
שאלה 2
בפסק הדין נקבע כי אין לראות בקונצרן של חברות, לכשעצמו, כיחידה משפטית אחת, שניתן במסגרתה להגיש תביעה כנגד חברת האם בגין פעולות של חברת בת, חברה נכדה, חברה נינה, וכדומה. פסק הדין מתיישב עם עיקרון האישות המשפטית הנפרדת, המוכר בדיני החברות, לפיו לא ניתן לייחס פעולה של חברה לבעל מניות בה, ולא ניתן להגיש תביעה כנגד בעל מניות בגין פעולות שביצעה החברה. לכלל זה ישנם חריגים, וישנם מקרים בהם ניתן לבצע הרמת מסך, אולם העילות להרמת מסך נבחנות על פי נסיבות המקרה הספציפיות, ואין בעצם העובדה שמדובר בחברה אם המחזיקה במרבית הזכויות בחברה בת כדי להקים את העילה של הרמת מסך. ההכרה בקונצרן כ"גוף משפטי" נעשתה אמנם בארה"ב, אולם בית המשפט ציין בחוק הישראלי אין הכרה בקונצרן, והכרה שכזו מנוגדת לעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה.
