דיני תאגידים, 2016 ב', ממו 15
לפי גושן[1] בעיית הנציג הינה בעיה המתעוררת בחברות בהם אדם או נציג החברה בוחר שלא להתנהג בחברה בדומה להתנהגותו כלפי רכושו הפרטי. מאפייני בעיית הנציג מתבטאים בניגוד אינטרסים בו האינטרס האישי של הנציג גובר על אינטרסים אחרים בחברה. מאפיין נוסף נוצר כאשר מידע מצוי בידי אדם מסוים בחברה אך אינו ידוע לגורמים אחרים בחברה. לפיכך, חוק . באמצעות ניסיונות לגרום ליצירת אינטרס משותף בין הגורמים השונים בחברה והן עם פער המידע באמצעות הטלת פיקוח על הנציג בחברה. עם זאת, לא ניתן להעלים לחלוטין את בעיית הנציג מאחר ותמיד יהיה פער אינטרסים שאינו ניתן לגישור בין הגורמים השונים בחברה ולכן יתכן וייווצרו דילמות כתוצאה מבעיית הנציג שחוק החברות ואף הפסיקה לא נתנו מענה לדילמות אלו.
בעיית הנציג מתבטאת בין שלוש קבוצות בעלי אינטרסים שונים ופערי מידע הקיימים ביניהם:
ראשית, בעיית הנציג בין בעלי המניות המצפים לניהול יעיל של החברה לצורך מקסום רווחי החברה לעומת בעלי שליטה ומנהלים שעלולים להעדיף את טובתם האישית על פני טובת החברה וכן הינם בעלי מידע שאינו מצוי בידי בעלי המניות.
שנית, בעיית הנציג בין בעלי מניות לגורמים אחרים מתמקדת בעיקר בגורמים המהווים בעלי תביעה בחברה כגון מחזיקי אגרות חוב, נושים ועובדים וכו'. בעיית הנציג מתבטאת בכך שבעלי המניות עשויים להעדיף את האינטרס שלהם לפני האינטרס של גורמים אחרים בחברה שהינם גם בעלי תביעה לחברה.
שלישית, בעיית הנציג בין בעלי המניות ובין עצמם הנובעת מטבע המשקיעים לפזר את השקעותיהם בחברות שונות דבר היוצר קבוצות משקיעים גדולות. לצורך קבלת החלטות בחברה מתבצעת החלטה משותפת של בעלי המניות באמצעות מנגנון הצבעה המתבססת על רוב ומיעוט.
1. מבוא
2. בעיית הנציג בין בעלי המניות ובעלי שליטה
3. בעיית הנציג בין בעלי המניות לבין הנהלת החברה
4. בעיית הנציג בין בעלי המניות לבין גורמים אחרים בחברה
5. בעיית הנציג בין בעלי המניות לבין עצמם
6. קשיים ודילמות בבעיית הנציג – דין הרצוי מול המצוי
7. סיכום מסקנות
8. רשימה ביבליוגרפית
