האחריות הסביבתית - האחריות שתאגיד צריך לגלות בנוגע לסביבה בה הוא פועל. אתיקה בעסקים - ארגון צריך לגלות התנהגות נאותה ולמנוע שחיתויות, יצירה של סביבת עבודה הוגנת - שמירה על כבודו של העובד ושמירה על חוקי העבודה. ממשל תאגידי - תאגיד צריך לגלות אחריות ולהקפיד על דיווח ושקיפות על מה שנעשה. שמירה על זכויות אדם וזכויות האזרח, פה התאגיד נדרש לשמירה על הזכויות של האזרח ובכלל זה על זכויותיו של העובד.
ב. אחריות סביבתית: במאמרו דיבר גארט הרדין, מדען אמריקאי שעסק בתחום האקולוגיה, על הטרגדיה של נחלת הכלל בהקשר של זיהום. כאן מדובר בהחדרת דבר מה לתוך נחלת הכלל – שפכים או פסולת כימית, רדיואקטיבית או חום למים, אדים רעילים ומסוכנים לאוויר ושלטי פרסומות מסיחי דעת ובלתי נעימים לשדה הראייה. האדם הרציונאלי עושה זאת מאחר ולפי חישובי עלות התועלת שלו, הפסולת שהוא פולט אל נחלת הכלל הוא פחות מעלות טיהור הפסולת שלו טרם שחרורה. מאחר וזה נכון עבור כולם, אנו כבולים למערכת של "הרעלת הבאר ממנה אנו שותים" (הרדין, עמוד 116, מתור מקור אלקטרוני). בכתבה מפורט על הרצון לסגור את מיכל האמוניה של חברת חיפה כימיקלים, הטענה של החברה היא שהאמוניה חשובה לגופים רבים המשרתים את הציבור ובכלל זה תעשיות צבאיות, בתי חולים ועוד. וכך התועלת של המפעל מבחינה חברתית היא גבוהה יותר. אולם הבעייתיות פה טמונה בעובדה שישנם מפעלים נוספים שבסופו של דבר התאימו את עצמם לאחריות הסביבתית והחלו לייבא אמוניה בדרכים פחות מזהמות, רק חיפה כימיקלים נותר באותו המצב והזיהום הסביבתי שיצר הוא גדול ופה נכנסים שיקולי התועלת של המפעל, שעל מנת להגדיל את רווחיו לא משקיע בטיהור הפסולת והזיהום שהוא פולט לנחלת הכלל. החשיבות לאחריות סביבתית מוכחת כחיונית וחשובה ביותר. דוגמה לכך הוא הסיפור של איי הפסחא והאוכלוסייה שישבה שם ונעלמה, בשל ניצול הרסני של משאבי הטבע.
