כאשר אנחנו מתבקשים לדון בהפרת זכויות יוצרים במוסיקה, האסוציאציה הראשונה שעולה בראש היא השמעת שירים ללא ראשות בשידורי רדיו וטלוויזיה או בהופעות, העתקה לא חוקית (פיראטית) של תקליטורים, העמדת היצירה לרשות הציבור (פרסום להורדה באתרי האינטרנט) ופעולות אחרות שפוגעות בזכות יוצרים.
ואולם, ישנה עוד דרך של פגיעה בזכות יוצרים ביצירה מוסיקלית. מדובר בדמיון בין שתי יצירות, בשלמות או רק במאפיינים מסוימים. כפי שנראה בהמשך העבודה, זאת תופעה די נפוצה, כאשר אחד ההסברים האפשריים לה הוא כי רעיונות מוזיקליים הינם מוגבלים, כי קיים מספר מוגבל של צירופים אפשריים של אקורדים ותווים שבאמצעותם ניתן להלחין מוסיקה, ובמיוחד כשמדובר במוסיקה פופולרית.
בהחלט אפשרי שכתוצאה מצורף מקרים שני מלחנים שונים ילחינו יצירות מוסיקליות דומות, שכן מספר הצירופים של אקורדים ותווים בפזמונים פופולריים די מוגבל. כמו כן, בכל צורה של ביטוי אמנותי, טכנולוגי, חברתי, פוליטי או כל ביטוי אחר קיימת השפעה של הביטויים הקודמים. מוסיקה מעולם לא נוצרה בחלל ריק והיא אף חייבת להיות מושפעת על ידי יצירות של מלחינים אחרים. ואולם, ככל שדמיון כזה בין שתי יצירות מוסיקליות בולט יותר כך גם עולה חשש כי מדובר במעשה לא לגיטימי שמווה הפרה של זכות יוצרים.
בעבודה זו אדון במקרים של פלגיאט במוסיקה, מקרים שבהם ניתן להבחין בבירור שביצירה מסוימת נעשה שימוש באופן בולט בקטעים ששייכים ליצירה אחרת, קודמת בזמן, אך המלחין של היצירה החדשה (המפרה) טוען שהיצירה כולה שלו.
1. מבוא
2. חוק זכות יוצרים כמקור ואמצעי ההגנה על יצירה מוסיקלית
3. ניסיונות הגדרה של יצירה מוסיקלית
4. דרכים ושיטות להבחנת פלגיאט ביצירות מוסיקליות
5. סיכום
