ההתפתחויות הטכנולוגיות של העידן הנוכחי "מציבות את התוצרים הרוחניים בחוד החנית של העושר האנושי." מנגד ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות מציבות את השאלה מהו משך ההגנה הראוי על קניינים רוחניים מנקודת המבט של האינטרס הציבורי. אם החברה מסוגלת להתקדם במהירות וביעילות לעבר יעדים טכנולוגיים חדשים, הגנה לאורך זמן על קניינים רוחניים הוא בעייתי מאחר והוא עלול לעכב את ההתקדמות העשויה להיעשות על יסוד הפיתוח הקודם.
הזכויות ביחס לתוצרים הרוחניים, הם בעלי נפקות כלכלית והן בגדר ״קניין״ המוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מול האינטרס החוקתי המוגן, מצוי חופש העיסוק של אלה הבאים במגע עם אותו תוצר רוחני. אותם אלה הבאים במגע עם אותו תוצר רוחני, כפופים לזכויות של בעל התוצר הרוחני. משמעותה המעשית של כפיפות זו היא פגיעה בחופש העיסוק של אותם צדדים אחרים. מכאן שבעניין זה מתעמתות שתי זכויות חוקתיות: הזכות לקניין, וחופש העיסוק. על הדין לאזן בין שתי זכויות אלו, בעיצובן של הזכויות בתחום הרכוש הרוחני. [1]
מטרתה של עבודה זו היא לברר את מהותו של התוצר הרוחני מסוג "סוד מסחרי" במסגרת יחסי העבודה בין העובד למעביד.
הדיון בעניין זה מתייחס לשני עניינים שהמעסיק מנסה לכפות על העובד: העניין הראשון הוא התחייבות לשמירה על "הסוד העסקי" של המעביד, והעניין השני הוא התחייבות לאי תחרות. למרות שלכאורה שני עניינים אלה הם נפרדים, ועומדים כל אחד בפני עצמו, הרי כפי שיובהר להלן בעבודה זו, שני עניינים אלה כרוכים זה בזה.
מבוא
חלק ראשון: דיני קניין רוחני – כללי
האבחנה בין הליך ההגנה על פטנט לבין הליך הגנה על סוד מסחרי
חלק שני: הסוד המסחרי
סוד מסחרי מהו
הקושי באבחנה בין סוד מסחרי לבין מידע וכישורים של העובד
המשמעות למיהות יוצר הסוד המסחרי
סייג לאחריות בגין גילוי סודות מסחריים
חלק שלישי: הסוד המסחרי והגבלת התחרות מנקודת מבטו של העובד
נפקות העדר התחייבות חוזית כלפי המעביד
הסיבות המצדיקות מניעת הגבלת חופש העיסוק של העובד
הדילמה בפניה ניצב העובד
חלק רביעי: הגבלת התחרות מנקודת המבט של האינטרס החברתי
היתרונות החברתיים העשויים להצדיק אי תחרות
הפגיעה של תניות אי־ תחרות בתחרות
מה האינטרס לאכוף הסכם העדר תחרות?
חלק חמישי: תוקפה של תנייה המגבילה את חופש העיסוק - המצב הנורמטיבי
פרשת סער
פרשת צ'ק פוינט
פרשת גירית
סיכום ומסקנות
מקורות
