מס שבח מקרקעין הינו סוג של מס רווחי הון, שמוטל על מוכר "זכות במקרקעין" בגין ההפרש בין שווי הרכישה לשווי. זה מכבר ראה המחוקק לנכון לפטור ממס שבח במקרה של מכירת דירת מגורים, והרציונל לכך הינו הכרה בכך שמכר דירת מגורים הינה בדרך כלל עסקה פרטית-משפחתית מאשר עסקה כלכלית.
במהלך השנים, התנאים למתן הפטור עברו שינויים רבים והורחבו והפכו לנושא מסובך שהיווה בסיס להתדיינויות רבות בבתי המשפט ולתיקוני חוק חוזרים:
"... עם ריבוי ההוראות באו בעקבותיהן גם הערפול וחוסר הבהירות. חלק גדול מהוראות הפטור הנין מסורבלות וקשה לעמוד על טיבן או על הכוונה המסתתרת מאחוריהן. אם נוסיף לכך גם את תיקוני החוק המבוצעים לעתים תכופות כדי לסתום פריצות שנוצרו עם הזמן, ניתן לאמר כי נושא זה של פטור ממס מדירת מגורים, נעשה מסובך וקשה להבנה יותר ויותר, הגם שהוא עשוי לרתק את מוחו של המשפטן".[1]
וראו דבריו של כב' השופט (בתוארו אז) א' ריבלין בע"א 3815/99 טובי נ' מנהל מס שבח מקרקעין[2] כשהוא מתייחס לנוסח הישן של סעיף 49א(ב) ל חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, שהסדיר את חיוב במס בגין עסקת קומבינציה:
"הלשון קשה, אם לומר את המעט, ואת מקצת מתוצאותיה – כפי שיובהר – כבר אין לתקן אלא בדרך של חקיקה"[3].
פרק ראשון – מבוא
פרק שני – חוק מיסוי מקרקעין, סקירת החוק ותיקוני חקיקה עיקריים
פרק שלישי – מושגי יסוד ותנאי הפטור ממס שבח
פרק רביעי – סוגיית הפטור ממס של דירת מגורים בעסקת קומבינציה לאחר תיקון 76 לחוק
פרק חמישי – משפט משווה
פרק שישי – סיכום ומסקנות
