האפשרויות העומדות בפני אזרח להתמודד עם פעולת הרשות המפקיעה ממנו קרקע ללא פיצוי

עוד בתקופה העות'מנית הייתה קיימת חקיקה, אשר הסמיכה רשות מקומית,  להפקיע קרקע לא בנויה  לצורך סלילת כבישים חדשים והרחבת כבישים קיימים, ללא תשלום פיצוי לבעל הקרקע,  עד ל -  25%  משטח הקרקע. השלטון הבריטי אימץ סמכויות הפקעה אלו, למרות  שבאנגליה עצמה לא הייתה חקיקה המתירה הפקעת קרקע לא פיצוי.

פקודת בניין ערים, שהינה "הגלגול הקודם" של חוק התכנון והבנייה[1], ופקודת הקרקעות (הפקעה) שהינה "הגלגול הקודם" של פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), [2] הן פקודות אשר  נחקקו בשנות העשרים של המאה הקודמת, אשר  התייחסו במפורש לאפשרות להפקיע קרקע בלא מתן פיצוי.  פקודת בניין ערים התירה להפקיע קרקע  ללא תמורה בנסיבות בהם דובר בשטח שטרם פותח אשר נכלל בתוכנית, באם הקרקע הייתה דרושה לצורך סלילת או הרחבת כביש הכלול בתוכנית, ובתנאי שלבעל הקרקע נותר די שטח הגובל עם אותו כביש, שיאפשר הקמת בנין. פקודת הקרקעות (הפקעה)העניקה סמכות להפקיע קרקע לשם הרחבת דרך קיימת בלא פיצוי, ובלבד שהדרך תורחב באופן שווה משני צדדיה,  ולא הופקע למעלה מרבע (25%) שטחו של המגרש. לנציב העליון הוענק שיקול דעת להעניק לבעל הקרקע שהופקעה  פיצוי,  אם היה סבור שההפקעה בלא פיצוי תסב לו "סבל".

סמכויות הפקעה אלו הורחבו בהדרגה לאורך השנים, כך שפקודת בנין ערים התירה הפקעה ללא פיצוי עד ל – 25% מהמגרש,  והיא אף הרחיבה, כמו גם פקודת הקרקעות, את המטרות שבגינן ניתן להפקיע קרקע בלא פיצוי, תוך שמירת סמכותו של הנציב העליון להעניק פיצויים בגין סבל שנגרם לבעל הקרקע בהתאם לשיקול דעתו.

מבוא

הפקעה מהי 

המקורות החוקיים לביצוע הפקעות

פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי צבור) 1943

הצורך בתיקונה ובשינויה של פקודת הקרקעות

תיקון 3 לפקודת הקרקעות (הפקעה לצורכי רכישה)

"צורך ציבורי" עפ"י פקודת הקרקעות

חוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965

צורך ציבורי עפ"י חוק התכנון והבנייה

ההבדלים  העיקריים בין הפקודה לבין חוק התכנון והבנייה

חוקים נוספים המתירים הפקעה תוך הפנייה לפקודה

הפקעה עם פיצוי והפקעה ללא פיצוי – השוואת המטרות המתירות הפקעה

איזון בין חוקי ההפקעה לבין חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 

איחוד וחלוקה

ההצדקה להפקעה ללא פיצוי 

השיקולים לפיצוי מלא בגין הפקעה

שיקולים לאי מתן פיצוי בגין הפקעה

שיקולים למתן פיצוי בגין הפקעה חלקית

משפט משווה

אנגליה

ארה"ב

המצב הנורמטיבי 

סוגית הפיצוי כאשר הקרקע מופקעת בשלמותה

האם חלה הלכת הולצמן על הפקעה לפי הפקודה

האם חלה הלכת הולצמן כאשר נעשתה הפקעה חלקית של הקרקע עפ"י הפקודה

האם חלה הלכת הולצמן כאשר נעשתה הפקעה חלקית של הקרקע עפ"י חוק התכנון והבנייה

הפקעה חלקית שפגעה ביתרת המקרקעין – הגנת היתרה

שיקול דעת השר עפ"י חוק התכנון והבנייה

האפשרויות העומדות בפני אזרח להתמודד עם פעולת הרשות המפקיעה ממנו קרקע ללא פיצוי  דיון

סיכום

מקורות