שאלה 1
עיקרון האחדות הקניינית במקרקעין אומר שאי אפשר לעשות עסקה בחלק מהמקרקעין. עיקרון זה קבוע בסעיף 13 לחוק המקרקעין, לפיו כשאין הוראה אחרת בחוק, אין תוקף לעסקה בחלק מסוים במקרקעין, ועסקה חלה על הקרקע יחד עם האמור בסעיפים 11 ו-12, כלומר כולל כל הבעלות בעומק ובגובה (בכפוף לדינים מסוימים) וכולל כל המחובר לקרקע חיבור של קבע. למשל, בשל עיקרון האחדות הקניינית לא ניתן לקנות בעלות בחדר אחד בדירה שהיא יחידה קניינית אחת.
שאלה שנייה
מנגנון אחד: חובת הכתב. לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב. דרישה זו נתפסת כהתערבות בחופש החוזים, ובדרישה זו המחוקק מבהיר את דעתו כי הוא מעדיף את האינטרס הציבורי שביצירת ודאות בעסקאות מקרקעין על פני האינטרס של הפרט. מנגנון שני: יצירת המרשם במקרקעין. במרשם נרשמות לא רק העסקאות המבוצעות במקרקעין, אלא גם כל המידע הרלוונטי הנוגע למקרקעין, ומי שמעיין במרשם יוכל לקבל את כל המידע הרלוונטי לגבי המקרקעין. סעיף 123 לחוק המקרקעין קובע כי בכל לשכת רישום מקרקעין יתנהלו פנקסי המקרקעין, וסעיף 124 קובע כי הפנקסים יהיו גלויים לעיון הציבור.
שאלה שלישית
נדרשת חובת כתב. משום שמדובר בדירת מגורים, ולאחר התיקון לחוק השכירות והשאילה נוסף לו סעיף 25ב, הקובע כי חוזה שכירות בדירת מגורים טעון מסמך בכתב. זאת למרות הוראת סעיף 79 לחוק המקרקעין, לפיו שכירות של עד 5 שנים (כולל האופציה) איננה טעונה מסמך בכתב.
לא נדרשת חובת כתב. לפי סעיף 79(א) לחוק המקרקעין, על אף האמור בסעיפים 7 ו-8 לחוק המקרקעין, שכירות לתקופה שאינה עולה על 5 שנים איננה טעונה מסמך בכתב.
