שאלה ראשונה
שאלה זו עוסקת בזכויות השותפים במקרקעין. לפי סעיף 31(א)(1) לחוק המקרקעין קובע כי בהיעדר הסכמה אחרת בהסכם שיתוף רשאי כל אחד מהשותפים להשתמש במקרקעין שימוש סביר ובלבד שלא ימנע שימוש שכזה מהשותפים האחרים. בפס"ד אשורי נדונה השאלה האם סעיף זה יכול לחול על מקרה שבו אחד השותפים רוצה להשכיר את המקרקעין, וביהמ"ש קבע כי לא ניתן להשכיר את המקרקעין לאור סעיף 31, הן בשל הלכת ביכלר בה נקבע כי סעיף 31 מאפשר רק שימוש עצמי ולא שימוש לצד שלישי, והן בשל העובדה שלכל אחד מהשותפים אין בעלות מלאה בכל המקרקעין ולכן הוא לא יכול להשכיר את כל המקרקעין.
שאלה שנייה
לפי סעיף 21 לחוק המקרקעין אם הקים אדם מבנה או מחוברים במקרקעין של חברו מבלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם בעל המקרקעין, הברירה בידי בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו או לדרוש ממי שהקים אותם שיסלקם ויחזיר את המקרקעין לקדמותם. בעניינינו הקמת המחוברים, הרפת ומכון החליבה, נעשתה על ידי חלי על המקרקעין של כהן ולוי מבלי שחלי היה זכאי לכך לפי ההסכם בין הצדדים, וחל סעיף 21. לפי סעיף 21(ג) דרש בעל המקרקעין סילוק המחוברים והמקים לא סילקם תוך זמן סביר, רשאי בעל המקרקעין לסלקם על חשבון המקים.
שאלה חמישית
לפי סעיף 3 לחוק המיטלטלין אפשר לרכוש בעלות במיטלטלין בתפישתם תוך כוונה לזכות בהם כאשר אין להם בעל ובכפוף לכל דין. סעיף זה רלוונטי במקרים של הפקר, אולם הפקר איננו רלוונטי בעניינינו מאחר ולא ידוע לנו כי מי שהיהלומים היו שלו הפקיר אותם, וגם אין כאן חזקת הפקרה לפי מהותם של המיטלטלין. לכן יש רלוונטיות להוראות חוק השבת אבידה. לפי סעיף 1 לחוק זה אבידה זה מיטלטלין שאבדו לבעליהם, או שבנסיבות העניין יש להניח שיצאו משליטתם.
