סעיף 26 לחוק התכנון והבניה, [1] קובע, כי ועדה מקומית יכולה לרכוש מקרקעין באמצעות הפקעתן או "בדרך אחרת" מכוח חוק התכנון. סעיף 188 לחוק קובע כי הוועדה המקומית יכולה להפקיע מקרקעין לצרכי ציבור. "הדרך האחרת" המצוינת בסעיף 26 לחוק היא באמצעות אישור תוכנית של איחוד וחלוקה. דרך הביצוע של "איחוד וחלוקה" מפורטת בסעיפים 120 – 128 לחוק התכנון. סעיפי החוק לא הקנו באופן מפורש לרשות המקומית את הסמכות ליטול קרקע לצרכי ציבור, אך חוקיות "הפרשה" כזו של קרקע לצורכי ציבור במסגרת תוכניות איחוד וחלוקה, הוכרה בפסיקה מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת. [2]
ההכרה בתוכנית "איחוד וחלוקה" כמכשיר המאפשר הפקעה לצורכי ציבור מעלה את השאלה האם מכשיר זה מהווה כלי עצמאי להשגת מקרקעין לצורכי ציבור, או האם מדובר במכשיר הכפוף לדיני ההפקעה. התשובה לשאלה זו היא בעלת השלכות רחבות מבחינה מעשית. כך ביחס לשאלה האם ההפקעה במסגרת איחוד וחלוקה היא הפקעה לצורכי ציבור בלבד, והאם המונח "צורכי ציבור" לצורך "איחוד וחלוקה" זהה להגדרה זו בכל הקשור לחוקי ההפקעה. השלכה אחרת מתייחסת לפיצוי בגין הפקעה. האם עקרונות הפיצוי הקבועים בחוקי ההפקעה חלים גם על איחוד וחלוקה.
מבוא
חלק ראשון: יסודות ההפקעה
פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי צבור) 1943
תיקון 3 לפקודת הקרקעות (הפקעה לצורכי רכישה)
חוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965
העקרונות העיקריים של הפקודה וחוק התכנון והבנייה בכל הקשור להפקעה
חלק השני: התפתחות הפסיקה ביחס להפקעה
פרשנות מרחיבה לעניין סמכות ההפקעה ו"הצורך הציבורי"
מתן סמכויות נרחבות לרשות גם כאשר לא נעשה שימוש למטרה הציבורית בגינה הופקעה הקרקע
גישת הפסיקה ביחס לפיצוי בגין הפקעה
השפעתו של חוק יסוד: כבוד האדם על מדיניות ביהמ"ש בעניין ההפקעה
חלק שלישי: הליך "איחוד וחלוקה"
חלק רביעי: התפתחות הפסיקה ביחס לשאלה האם דיני ההפקעה חלים על איחוד וחלוקה
חלק חמישי: פיצוי על הפקעה – התפתחות הפסיקה
חלק שישי: הפיצוי לניפקע בהליך "איחוד וחלוקה"
האם יכול בעל מקרקעין לחייב את הרשות לפעול על פי הליך איחוד וחלוקה חלף הפקעה
חלק שביעי: משפט משווה
אנגליה
ארה"ב
סיכום
