ס' 25[1] קובע: "אדם מנסה לעבור עבירה אם, במטרה לבצעה, עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה". עבירת הניסיון הינה עבירה נגזרת השואבת את חובתה מעבירת המקור. ס' 345(א)(3)[2] קובע: "הבועל אישה – כשהאישה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה". אנתח את יסודות העבירה ואסביר את טענת סנגורו של הנאשם. בבחינת היסוד העובדתי, רכיב התנהגותי: הבועל – יחזקאל נמנע מלבעול את השוטרת שכן התפרצו השוטרים. רכיב נסיבתי: אישה, כשהאישה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, רכיב תוצאתי: אין. עבירה התנהגותית. במקרה דנן, נראה כי נמנע מיחזקאל להשלים את רכיבי היסוד העובדתי, שכן פריצת השוטרים מנעה את השלמת העבירה. לעניין הרכיב הנסיבתי, דומני כי הודאתו של יחזקאל בדבר כוונתו לקיים יחסי מין עם נערה בת שלוש עשרה, מעידה על כוונתו לבצע את העבירה בקטינה כמופיע בלשון הס'. בנוסף, יחזקאל הבין בדיעבד כי גילה של יסמין אינו שלוש עשרה שנים כפי שחשב מלכתחילה. הפסיקה הישראלית אפשרה להטיל אחריות בגין ניסיון לבצע עבירה באחת משתי דרכים חלופיות: מבחן הקרבה להשלמת ביצוע העבירה, או; מבחן ביצוע התחלתי המגלה בצורה חד משמעית את כוונת העושה. דומני כי דווקא במקרה דנן, יש ללכת בחלופה השנייה שכן ניתן לראות בהתנהגותו של יחזקאל כי נגמלה בליבו ההחלטה הסופית לבצע את העבירה והוא ניגש לביצועה.
