שאלה מס' 1
לפי סעיף 18(א) לחוק, "פרט" לעניין עבירה, המעשה בהתאם להגדרתה, וכן נסיבה או תוצאה שנגרמה על ידי המעשה, מקום שהן נמנות עם הגדרת אותה עבירה. "מעשה" לרבות מחדל. היסודות של העבירות הן כך: לגבי העבירה הראשונה – "תוקף" – זה התנהגות. "אדם הממלא תפקידו וכו'" – זה נסיבות. "בכוונה להכשילו" – זה כוונה מיוחדת, כי זה לא חלק מהתוצאה. "כשהתוקף מזוין וכו'" – זה נסיבות. לעניין היסוד הנפשי, לפי סעיף 20(א) נדרשת מודעות להתנהגות, לנסיבות, ולא מדובר בעבירה תוצאתית. לגבי העבירה השנייה – "המפריע" – זה התנהגות. "במזיד" – לפי סעיף 90א זה יסוד נפשי דומה לסעיף 20(א). "אסיפת אנשים שנתאספו וכו'" – זה נסיבות. "ואין בידו להוכיח צידוק" – זה נסיבות.
שאלה מס' 2
האחריות הפלילית של אייל: העבירה שבסעיף 430 – יש אחריות פלילית, כמבצע בצוותא. העבירה שבסעיף 144 – יש אחריות פלילית. העבירה שבסעיף 496 – לא ברור אם הוא אכן מסר מידע או שרק התכוון למסור ולא מסר בסוף. העבירה שבסעיף 111 – אולי אפשר להטיל עליו אחריות כעבירה נוספת לפי סעיף 34א, אולם קשה לומר כי אדם מן היישוב היה צריך לצפות אותה. אולי אפשר להטיל עליו אחריות לעבירה זו כמסייע, אולם קשה לומר שישנו יסוד נפשי של מטרה וכוונה לסייע. העבירה שבסעיף 214(ב3) – אין אחריות פלילית, כי הוא לא ידע עליה ולא התכוון לסייע לה.
