בנאום שנשא השופט ברק עם פרישתו מביהמ"ש העליון, הוא התייחס, לתפקידו של השופט, וקבע, בין היתר, כי: "ביסוד תפיסתי את תפקידו של שופט עומדים שני תפקידים עיקריים. התפקיד האחד הינו ליצור הלכה שיפוטית, שיש בה כדי לגשר על הפער בין המשפט לחיים. ההיסטוריה של המשפט היא ההיסטוריה של התאמת המשפט לצרכי החיים המשתנים. תפקידי שלי כשופט - בצד המחוקק וכשותף זוטר לו - היא לעשות הכל כדי להקטין פער זה. זוהי החקיקה השיפוטית." [1]
בעבודה זו, אבחן את האופן בו מגשר ביה"ד לעבודה על הפער בין המשפט – חוק שנחקק בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת, לבין החיים - תחום מקצועי, שלא היה קיים במועד חקיקתו של החוק. השאלה העקרונית, האם באמת ניתן לגשר באופן הולם בין עבר לעתיד, ולהתאים מציאות משתנה לעקרונות עבר, או האם עדיף לשנות את העקרונות ולהתאימם למציאות המשתנה, היא השאלה שעוררה בי סקרנות, והביאה אותי לברר מקרה פרטי של הסוגיה: כיצד מיישם ביה"ד לעבודה את חוק שעות העבודה והמנוחה בתחום ההייטק.
במבוא זה אעמוד בקצרה על המאפיינים של החוק מחד ועל מאפייני תחום ההייטק מאידך, ואבהיר מהי הבעיה העיקרית שעל ביה"ד להתמודד אתה, על מנת להתאים את המשפט למציאות החיים בהקשר זה.
מבוא
המתח בין החוק הנ"ל לבין ענף ההייטק
חוק שעות עבודה ומנוחה
הוראות החוק
תכליתו של החוק
תכלית ההסדרה של גמול שעות נוספות
האפשרות להתנות על החוק
החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה
מאפייני ההעסקה בהייטק
מענה לשאלת המחקר
מתן פירוש מצמצם לחוזה עבודה אישי
מתן פירוש מצמצם להחרגת עובדים מהחוק הנ"ל
סיכום ומסקנות
ביבלוגרפיה
