בעבודה אדון באופן שבו מתמודד המחוקק עם התופעה של פערי שכר מגדריים בשוק העבודה במסגרת חוק שכר שווה[1]. אראה כי החוק עבר שינויים רבים במהלך השנים, המשקפים את ההבנה למציאות המורכבת ולסיבות המגוונות שיכולות להוביל לפערי שכר מגדריים. החוק כיום משקף תפיסה מודרנית, לפיה פערי שכר מגדריים נובעים לא רק מכוונה להפלות מצד המעסיק, אלא גם מטעמים שוקיים, וגם מהתופעה המכונה סגרגציה תעסוקתית שבה השכר המשולם בעיסוקים "נשיים" הוא פחות מהשכר המשולם בעיסוקים "גבריים". המחוקק מתמודד עם מציאות זאת באמצעות מודל מתקדם, של חובת השוואת שכר בגין עבודה שוות ערך, שהוא מודל קולקטיבי. בעבודה אדון בקשיים מסוימים ביישום המודל הזה, ואציע את האופן שבו יש לדעתי ליישם אותו.
בפרק הראשון אדון באופן כללי בחוק שכר שווה, ובתכליתו הייחודית של החוק. בפרק השני אדון בהגדרת המונחים "אותה עבודה", "עבודה שווה בעיקרה" ו"עבודה שוות ערך", ואראה את התובנות העומדות בבסיס כל אחד מהמודלים הללו. בפרק השלישי אציג את הקשיים שיש לדעתי ביישום המודל של "עבודה שוות ערך", ואת הפתרונות לכך.
חוק שכר שווה
חוק שכר שווה נחקק כחלק מרשימה של חוקים שנועדו להתמודד עם אפליית נשים בשוק העבודה ועם הפערים מהם סובלות נשים בשוק העבודה. חוק שכר שווה עוסק בחובתו של המעסיק להשוות את השכר של העובדת לשכר של העובד.
מבוא
חוק שכר שווה
מהי "אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה ועבודה שוות ערך"
כיצד יש לבצע את ההשוואה היחסית
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
