התפרצות מגפת הקורונה בחודשים האחרונים מעוררת שאלות משפטיות מורכבות שעם חלקן טרם התמודדה מערכת המשפט עד כה. אחת מן השאלות הללו, היא שאלת היכולת של המעביד לבצע מעקב אחר עובדים במקום העבודה שיש לגביהם חשש כי הם חולים בקורונה.
שאלת היכולת של המעביד לבצע מעקב אחר עובדים במקום העבודה נדונה בפסיקה ובספרות זמן רב בטרם התפרצה מגפת הקורונה. בפסיקה ובספרות ישנם דיונים לגבי היכולת של המעביד לבצע מעקב אחר עובדים בצורות שונות, ולגבי יכולת המעביד לדרוש קבלת מידע מהעובד בהיבטים שונים. עם זאת, במסגרת העבודה אבקש להראות כי שאלת היכולת של המעביד לבצע מעקב אחר עובד שיש לגביו חשש כי הוא חולה קורונה, או לדרוש לקבל מידע אודות בדיקות קורונה, הן שאלות שהדיון לגביהן איננו תואם לאף אחד מהדיונים שנערכו בפסיקה ובספרות בקשר לשאלות אלה אשר נדונו באופן כללי. מגפת הקורונה נושאת עימה מאפיינים ייחודיים, והעקרונות שנקבעו לגבי כל אחת מצורות המעקב בהן אדון להלן אינם רלבנטיים לגבי מעקב בשל חשש מפני מחלת קורונה.
הדיון להלן יתחלק לשלוש צורות מעקב שנדונו בפסיקה ובספרות: א. היכולת של המעביד לבצע מעקב אחר תכתובות דוא"ל של העובד. ב. היכולת של המעביד לדרוש קבלת מידע רפואי אודות העובד. ג. היכולת של המעביד לדרוש קבלת מידע גנטי אודות העובד. כפי שאראה להלן, המשותף לכל העקרונות שנקבעו ושהוצעו לגבי כל אחת מצורות המעקב הללו, הוא כי אין תשובה גורפת לפיה המעביד רשאי לבצע את המעקב אחר כל העובדים או איננו רשאי לבצע את המעקב אחר אף אחד מהעובדים.
מבוא
מעקב אחר עובדים שיש לגביהם חשש כי הם חולים או נשאים של נגיף
הייחודיות של משבר הקורונה
הזכות לפרטיות במקום העבודה
הפררוגטיבה הניהולית של המעביד
מעקב אחר עובדים במקום העבודה
מעקב אחר תכתובות דוא"ל
דרישה לביצוע בדיקות רפואיות
דרישה לקבלת מידע גנטי
איסור ההפליה בדרישה לבדיקה אודות קיומה של מחלה מדבקת
המודל המוצע לגבי מחלת הקורונה
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
