המהפכה התעשייתית וההתפתחות הטכנולוגית שינו את עולם העבודה ואת שיטות העבודה, שינוי המעורר שאלות משפטיות רבות. אחת השאלות המרכזיות ששינוי זה עורר מתייחסת לפרטיות העובד. הדילמה בעניין זה מתמצה בשאלה, עד כמה מותר למעסיק להגן על האינטרס שלו להגביר את תפוקת העובדים ולהוזיל עלויות ייצור, באמצעות חדירה לפרטיותו של העובד.
גם בעבר יכלו מעבידים לעקוב אחר העובדים ואולם בעבר אמצעים אלה היו יקרים, מסורבלים וגזלו משאבים וזמן. לעומת זאת אמצעי המעקב העומדים היום לרשות המעביד הם נגישים וקלים להפעלה, והם כוללים אמצעים טכנולוגיים שונים כגון מצלמות נסתרות, מעקב אחרי מיילים שמוציא העובד, תוכנות הבודקות את מיקום הרכב או הטלפון הנייד שהעמיד המעסיק לרשות העובד. [1]
נושא הפרטיות של העובד במקום העבודה מתעורר עוד בשלב שלפני ההעסקה, כאשר מעסיק מפנה מועמדים לעבודה למבחני התאמה פסיכולוגיים, פסיכומטריים וכדומה, לבדיקת פוליגרף, בדיקות רפואיות, בדיקות סמים, בדיקה גרפולוגית, וכן דורש מהם לספק מידע רפואי על עצמם, מידע על אורח חייהם, או מידע על עברם הפלילי. נושא הפרטיות של העובד במקום העבודה נמשך גם במהלך ביצוע העבודה, כאשר את איסוף המידע על העובד במהלך ביצוע העבודה ניתן לחלק לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה - מידע שנאסף על העובד תוך כדי עבודתו, כמו הערכות תקופתיות, תרשומת של שיחות עם הממונים, היסטוריה תעסוקתית בתוך הארגון, ואילו הקבוצה השנייה הינה מעקב אחר העובדים תוך ובמהלך העבודה. [2]
מבוא
פרק ראשון: הפן העיוני של הפרטיות
מה ההצדקה לפרטיות?
הגדרת הפרטיות
פרק שני: התפתחות בעיית הפרטיות של העובד במסגרת יחסי העבודה
אמצעי מעקב
פרק שלישי: זכויות המעסיק
מקור הזכות
האינטרסים של המעביד במימוש הזכות
פרק רביעי: זכות העובד לפרטיות
מקור הזכות
ההצדקה לזכות
פרק חמישי: עקרונות האיזון
מידע פרטי על עובד מהו?
עקרון ההסכמה מדעת
החלק האופרטיבי של הילכת איסקוב
פרק שישי: משפט משווה
המשפט האמריקאי
המשפט האירופאי
פרק שביעי: יישום עקרונות האיזון בעסק קטן
ההבדל בין כוחו של מעביד גדול לבין כוחו של מעביד קטן
דוגמאות ליישום עקרונות הגנת הפרטיות
סיכום ומסקנות
מקורות
