סכסוכי עבודה יכולים לנבוע מסיבות רבות: תנאים לא הולמים, שכר נמוך, יחסים רעועים בין עובדים למעביד, הרעת תנאי עבודה, דרישות לא סבירות מצד המעביד אל העובדים ועוד[1].
סכסוכים אלו יכולים להתבטא במספר דרכים: שביתה- כללית או חלקית, עצרות ואספות של עובדים, השבתה לזמן קצר של חלק משרותי העובדים. או גישה ישירה לאחד ממנגנוני הגישור שעליהם ארחיב להלן.
סכסוכי עבודה גורמים נזק בדרך כלל לכל הצדדים, ויש לזכור שגם הרקע שלהם מגיע מסביבות וגורמים שליליים: עובדים ממורמרים, חוסר קשר טוב ויעיל עם המעביד, תפוקות נמוכות או שכר נמוך שלא מביא למוטיבציה של העובד להגיע לתפוקות גבוהות, ועוד. לעתים מזיקים סכסוכים כאלה רק למעביד ולעובדיו, וזה כאשר מדובר בעסק או בחברה בסדר גודל קטן. לעיתים הם זולגים לסביבת בעלי העניין של העסק כמו לקוחות וספקים ועוד. במקרה שמדובר בחברה גדולה שנותנת שירותים רבים לציבור, כמו למשל חברת החשמל, חברות טלפון סלולארי וכדומה – הסכסוך עלול ליצור גלי נזק שהשפעתם רחבה מאד.
רקע משמעותי לסכסוכי עבודה הוא כוח המיקוח של העובדים. בעסק או חברה פרטיים וקטנים בדרך כלל לא מגיעים לסכסוך עבודה שמכה גלים ומשפיע על סביבת העבודה של החברה, היות וכוח המעביד מכסימלי ולעומתו שואף כוח המיקוח של העובד לאפס: עובד שלא מוצאים בעיניו תנאי העבודה – מוזמן לפנות את מקומו.
מבוא
סכסוכי עבודה
מנגנונים לישוב סכסוכים
בתי המשפט בישראל
סיכום, מסקנות ודעה אישית
מקורות
