בעשורים האחרונים שהתרחשו שינויים דרמטיים הן בכלכלה כלל עולמית והן בכלכלה ישראלית, וכחלק מהליך הרחב היקף והגלובלי השינויים שהתרחשו בשוק העבודה. בין שינויים האלה ניתן להצביע על חלק דוגמאות בולטות כגון: התפתחות של טכנולוגיות חדשות המאפשרות עבודה מרחוק, התרחבות השימוש בתוצרת תעסוקה "בלתי שגרתיים" (העסקה דרך חברות כוח אדם, העסקה באמצעות חוזים מיוחדים, העסקת משתתפים חופשיים ועוד), עליית איכות החיים והתארכות תחולת החיים וכתוצאה מכך שינויים דרסטיים בנורמות חברתיות וציפיות העובדים לרמת הפרנסה ואיזון הראוי בין עבודה ופנאי.
תופעת הגלובליזציה השפיעה על אופיו של שוק העבודה המסורתי, והדבר באה לידי ביטוי בשינויים בטווחי העסקת עובדים, תנאים סוציאליים, הביטחון התעסוקתי, הביטחון התעסוקתי, המרחב התעסוקתי, משך העסקה, גמישות תעסוקתית, סביבת עבודה דינאמית ועוד.
בתנאים המשתנים האלה של שוק העובדה עולה שאלה חשובה מאוד של הגדרת יחסי עובד-מעביד, שכן נוצרו צורות העסקה שונות רבות, אשר הביאו לשחיקת גבולות ברורות בין יחסי עבודה, לבין דרכים אחרות של ביצוע עבודה תמורת תשלום.
בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, הגדרתו של אדם כ"עובד", הוא דבר הקרוב לסטאטוס, ומעמד זה אינו נקבע על פי התיאור שניתן לו על ידי הצדדים, אלא על סמך נסיבות מקרה ספציפי. לשם הכרעה בשאלה יש לבחון את מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, והכל תלוי במכלול הסממנים ועובדות המקרה הספציפי.
לפיכך, לצורך הכרעה בשאלה האם במקרה ספציפי אכן מדובר ביחסי עובד-מעביד פותחו בפסיקה מבחנים מיוחדים, כגון מבחן ההשתלבות, מבחן הפיקוח והשליטה, מבחן הקשר האישי ומבחנים נוספים. מבחנים אלה פתחו במהלך שנים רבות ולפני שנים רבות נועדו לשמש להבחנה ברורה בין יחסי עובד-מעביד לבין צורות העסקה אחרות.
1. מבוא
2. הרקע ההיסטורי של התפתחות עולם העבודה
3. המאפיינים הבולטים של עולם העבודה החדש
4. האם דיני העובדה בישראל תואמים את עולם העבודה החדש בכל הנוגע לשאלת הגדרת יחסי עובד-מעביד
5. סוגיית הגדרת יחסי עובד-מעביד במשפט העבודה בארה"ב
6. סיכום
