משפט העבודה עוסק בהסדרת מערכת היחסים בעבודה – בין עובדים לבין מעסיקים.
בכלל זה פועלים דיני העבודה בשני רבדים עיקריים: הרובד האישי, העוסק במערכת היחסים המשפטית שבין המעסיק לבין העובד הבודד, והרובד הקיבוצי – העוסק במערכת היחסים המשפטית שבין המעסיק לבין ארגון העובדים.
בישראל, מוסדרת מערכת יחסי עבודה זו באמצעות חקיקה ענפה ורחבת היקף אשר את ניצניה ירשה מדינת ישראל מן השלטון המנדטורי ואשר התפתחה במהירות למערכת ענפה של חוקים הכוללת בחובה חוקי מגן, הסכמים קיבוציים למיניהם, צווי הרחבה ענפיים וכלליים, חוזי עבודה אישיים, נוהג ופסיקת בתי הדין לעבודה [1].
במקור עמד הרעיון כי תנאי העבודה נקבעים בחוזה בין המעביד לבין העובד אך לאור חוסר האיזון בכוחם של שני הצדדים, נועד משפט העבודה בעיקר להבטיח כי עובדים לא יקופחו ולא יופלו לרעה [2]..
"השחקנים הראשיים" במשפט העבודה או "דמויות המפתח" כלשון בית המשפט בדנג"ץ 4601/95 סרוסי נ' בית-הדין הארצי לעבודה ואח' [3] " הינם העובד והמעביד ואחת הסוגיות העומדת במרכז משפט העבודה הינה שאלת קיום יחסי עובד מעביד בין שני הצדדים. כפועל יוצא מכך, לעיתים תכופות מתעוררות מחלוקות סביב שאלת סיום יחסי העבודה אשר אחת הדרכים לסיימם הינה פיטורין.
1.פיטורין מה הם ?
1.1.פיטורין ופיטורין כדין
כאמור, פיטורין הינם הפסקת יחסי עובד / מעביד בידי המעביד. אומנם הזכות לפטר עובד הינה פררוגטיבה מובהקת של המעביד, אך על הליך הפיטורים מוטלים סייגים והגבלות מכוח החוק, זאת מאחר והזכות הניהולית – כלומר זכות המעביד לנהל את מפעלו ועובדיו כראות עיניו אשר את מקורה ניתן לראות בזכות לחופש העיסוק ובזכות הקניינית[1]– מתאזנת כנגד הזכות לעבוד אשר שואבת את כוחה מהזכות לחופש העיסוק ומהזכות לכבוד האדם [2] ו"יש למצוא את האיזון
בין זכותו של מעביד לניהול עסקו לבין זכות העובד לעבודתו" כדברי בית המשפט ע"ב (ב"ש) 3211/06 שמואל דוד נ' לוסי בורכרד בע"מ[3].
1. מבוא
2. פיטורין מה הם ?
2.1. פיטורין ופיטורין כדין
2.2. פיטורין שלא כדין
3. זכות השימוע
3.1. מהו שימוע ?
3.2. זכות השימוע לעומת חובת השימוע
3.3. החיוב לשימוע לפני פיטורין
כללי הליך שימוע לפני פיטורין
4. פיטורין ללא שימוע / שימוע שלא כדין
4.1. פיצוי כספי על שום מה ?
4.2. פיצוי בגין עוגמת נפש – האומנם ?
4.3. אכיפת יחסי עובד מעביד, פסיקת פיצויים ומה שביניהם
5. סיכום
ביבליוגרפיה
