משבר הקורונה בחודשים האחרונים הביא לכך שעובדים רבים החלו לעבוד מהבית. בתחילת המשבר התופעה החלה בשל ההגבלות הפורמאליות שהוטלו על מקומות העבודה, כמו האיסור על התקהלות, הדרישה לשמירת מרחק בין אדם לאדם והסגרים, אולם בהמשך החלו יותר ויותר מעבידים להפנים כי לעבודה מהבית יש יתרונות רבים, שאינם קשורים כלל למשבר הקורונה. התופעה של העבודה מהבית איננה חדשה, והיא מוכרת כבר שנים רבות, אולם נראה כי משבר הקורונה רק העצי אותה, וחידד את הצורך להתייחס אליה, גם ברמה המשפטית.
בעבודה אבקש לבחון שתי שאלות עיקריות: האחת, האם וכיצד חלות הזכויות ממשפט העבודה על עובדים מהבית? האם לעובד מהבית מוקנות אותן זכויות המוקנות לעובדים "רגילים" המבצעים את העבודה במקום העבודה? האם לגבי עובדים מהבית יש לבצע התאמות, או לקבוע מבחנים נפרדים, לעניין מימוש הזכויות ממשפט העבודה? השנייה, האם לעובד יש זכות עקרונית לדרוש לעבוד מהבית, והאם המעביד רשאי לסרב לאפשר לעובד לעבוד מהבית.
לגבי השאלה הראשונה, אדון בהתאמה של המבחנים שנקבעו לקיומם של יחסי עובד-מעביד לגבי עובדים מהבית. לאחר שאטען שלגבי עובדים מהבית חלים אותם המבחנים כמו עובדים "רגילים", אדון בכמה זכויות קונקרטיות ממשפט העבודה: הזכויות מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה[1], הזכאות לדמי נסיעות ונושא תאונות העבודה. אבהיר כיצד לדעתי יש להתאים את הנושאים הללו לגבי עובדים מהבית.
מבוא
עבודה מהבית – רקע כללי
ההשלכות של עבודה מהבית על דיני העבודה
קיומם של יחסי עובד-מעביד
זכויות קונקרטיות ממשפט העבודה
שעות עבודה ומנוחה
דמי נסיעות
תאונת עבודה
משפט משווה
האם עובד יכול לדרוש להמשיך ולעבוד מהבית
הרעה מוחשית בתנאי העבודה מהי?
דיון ומסקנות
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
