בעבודה נדון בנושא ההתעמרות בעבודה. נושא ההתעמרות בעבודה לא הוסדר עד כה בחקיקה ספציפית, אך למרות זאת בשנים האחרונות בתי הדין לעבודה עוסקים רבות בנושא, ואף פוסקים פיצויים כנגד מעסיקים שהתנהגותם עלתה לדעת בית הדין לכדי התעמרות בעובד. בהיעדר חקיקה ספציפית, מבססים בתי הדין את פסיקותיהם על עקרונות משפט כלליים, כמו חובות תום הלב וההגינות שיש להן משמעות מיוחדת במסגרת יחסי העבודה, ועל הפגיעה בזכויות החוקתיות של העובד ובראשן הזכות לכבוד. בשנים האחרונות הוגשו מספר הצעות חוק המבקשות להסדיר את נושא ההתעמרות בעבודה. הצעות החוק הללו מבקשות להגדיר ככל האפשר מהי התעמרות בעבודה, ולקבוע את הסנקציות שניתן יהיה להטיל על המעסיק בגין התעמרות. הצעות החוק הללו טרם הבשילו עד כה לכדי חקיקה מחייבת, אולם בתי הדין לעבודה עושים בהן שימוש רב בפסיקותיהם, בעיקר בכל הנוגע להגדרת ההתעמרות כפי שהיא מוצעת בהצעות החוק.
בעבודה נדון בהצעות החוק המבקשות להסדיר את נושא ההתעמרות בעבודה, נבהיר את החשיבות שלהן, ונבחן את ההוראות הספציפיות שבהצעות החוק. על פי הצעות החוק האחרונות, התואמות בהקשר זה את הפסיקה הקיימת, ההגדרה הבסיסית להתעמרות בעבודה כוללת שני יסודות בסיסיים: א. יסוד החזרתיות, לפיו כדי להוכיח התעמרות לא די להוכיח התנהגות פוגענית חד-פעמית ויש צורך להוכיח כי מדובר בהתנהגות חוזרת ונשנית באירועים נפרדים.
מבוא
המצב הנורמטיבי
האם יש צורך בהסדרה ספציפית של הנושא
הצעות החוק בנושא
דיון בהיבטים שונים – עמדה אישית
מבחן אובייקטיבי או משולב
הוכחת הסיבתיות
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
