מערכת יחסי העבודה היא מערכת חברתית בה שלושה צדדים נמצאים בתהליך מתמיד של משא ומתן על מנת ליישב קונפליקטים הקיימים ביניהם ולזהות אינטרסים משותפים. הצדדים הם: עובדים וארגוני העובדים, מעסיקים וארגוני המעסיקים והמדינה. המשא ומתן בין שלושת הצדדים מתנהל ברמות שונות ומתבצע על מנת לקדם מטרות שונות. בישראל, מאז תחילת שנות השמונים, עברה מערכת יחסי העבודה בישראל תהפוכות ושינויים רבים, כחלק מהליך הגלובליזציה, כשאחד השינויים המרכזיים בהם הוא הירידה בשיעור התאגדות העובדים.
אתר ההסתדרות נושא בראש דף הבית את המשפט: " הדרך היחידה להגן על הזכויות שלכם במקום העבודה היא להתאגד". לפי אתר ההסתדרות, עובדים מאוגדים בארגוני עובדים מצליחים לשמור על הזכויות שלהם בצורה טובה יותר ומבטיחים לעצמם ביטחון תעסוקתי אשר אינו תלוי בשרירות ליבו של המעסיק. התארגנות מאפשרת לעובדים לממש את רצונותיהם, להגשים את צרכיהם במישור התעסוקתי ומסייעת אף בצמצום אי השוויון הקיים ביחסי הכוחות שבין המעסיק לעובדיו. כמו כן, הודות לארגוני עובדים, כוח המיקוח של העובד גדל באופן משמעותי. כוחם הקולקטיבי של העובדים מסייע להם לנהל משא ומתן ולשפר בעקבות כך את מעמדם.
ואכן, לאחרונה, החליטו עובדים מחברת "כלל ביטוח" שברצונם להתאגד ובחרו להתארגן בוועד עובדים בהסתדרות. מה שהניע אותם לרצות להתאגד היו תוכניות למכירת החברה וכוונה לפיטורים. לפיכך, חששו העובדים לתנאי העסקתם. יחד עם זאת, ניסיונם להתאגד נתקל בקשיים ולווה במאבק משפטי, שבסופו אושרה ההתאגדות (כהנים, 2013).
מבוא
התארגנות עובדים – רקע
התארגנות עובדים בישראל
מקרה "כלל ביטוח"
סיכום ומסקנה אישית
ביבליוגרפיה