למעשה, הנגישות נמצאת היום בכל מקום והשימוש בה במקביל ובאופן הולם להשתכללותה, רק הולך ומתעצם. הטכנולוגיה המודרנית בעידן זה מעוררת סוגיות ובעיות בתחום הגנת הפרטיות אשר לא היו שכיחות, ודאי שלא בהיקף ובאופן שבהם יש להתמודד עמן כיום. בעולם זה, שבו הנגישות היא תמידית מכל מקום ולכל מקום הגבול בין החיים הפרטיים המצריכים שימוש אישי בכלים הטכנולוגים במקום העבודה אל מול הצרכים של המעביד ומקום העבודה הולך ומטשטש. השימוש ברשת האינטרנט, אשר על גביה נישאים תוכנות המסרים המיידים הופך יותר ויותר לחלק מחיי כולנו. נושא המעקב אחרי עובדים חשוב כשלעצמו בגלל עליית השימוש באמצעי מעקב ובגלל השפעת המעקב על העבודה שלנו ועל מקום העבודה, ועל ואיכות חיינו בכלל. אחוז החדירה הגבוה של מכשירים סלולריים חכמים (שחלקם הגדול מסופק ע"י מקום העבודה) מטשטש עוד יותר את הגבול הזה. מחקר אשר בוצע על ידי גוגל וחברת Ipsos MediaCT בשנת 2013, מצביע על כך שהישראלים מסתבר לא מסתפקים רק בקיומו של מכשיר חכם, אלא מנצלים אותו כמעט בכל רגע פנוי. למעשה, 77% מנשאלי המחקר העידו עי הם משתמשים בו בעבודה כמקום השימוש העיקרי[1] מעשה, הסכנה הטמונה בשימוש בטכנולוגיה הדיגיטלית לחירותו האישית של הפרט אינה ייחודית כמובן לעולם העבודה, אך במסגרת עבודה דנא, יתמקד הדיון בעולם העבודה ומסגרת יחסי עובד ומעביד.
והכוונה לא רק לגלישה באינטרנט ולשימוש בדוא"ל, אלא לטלפון הסלולרי ואף לטלפון הקווי "הקלאסי".
1. מבוא
2. פרק א': זכות המעסיק לנהל את עסקו
3. פרק ב': זכות הפרטיות של עובד
4. פרק ג': ההתנגשות בין הזכויות ואיזונה על ידי ביה"ד לעבודה
4.1 קריאת דואר אלקטרוני של העובד
4.2 מצלמות מעקב בעבודה
4.3 מבחני התאמה לכניסה לעבודה
5. פרק ד': האם נקודת האיזון ראויה? מסקנות ודעה אישית
6. ביבליוגרפיה
