1.מבוא
דירוג האשראי של ישראל גבוה וסקטורים רבים פורחים[1]. ואולם, חלק נרחב של האוכלוסייה חי בעוני, ללא ביטחון ויציבות תעסוקתיים. בשנת 2018 עמד שיעור המשפחות החיות בעוני על 18% ושיעור הילדים במשפחות עניות היה 30%[2]. למעשה קיים שוק עבודה דואלי של משק "משגשג" לצד גידול שכבה חברתית חלשה[3].
על מערכת יחסי העבודה בישראל חולשת חקיקה ענפה הכוללת חוקי מגן (להלן: "חוקי המגן"), הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה, חוזי עבודה, נוהג ופסיקת בית הדין לעבודה אשר יוצרת "רובד הגנה בסיסי על עובדים[4]. עם זאת, בעוד השכבה העליונה בשוק העבודה נהנית מזכויות ותנאים סוציאליים המעוגנים בחוקי מגן, השכבה התחתונה זוכה לחלק קטן בלבד מהזכויות הנ"ל[5].
תחילת התהליך חל בארה"ב בשנות ה-70 כשנוצרו הסדרי העסקה "מודולריים" להחזקת כ"א גמיש. בשנות ה-80 הפכו צורות אלה נפוצות וחלשו על כל ענפי המשק[6]. כך, בד בבד עם תהליך הגלובליזציה פשטה העסקת עובדים באמצעות קבלני כ"א בעולם. המדובר ביחסי עובד מעביד בעלי צורה "משולשת" בה עובד מועסק ע"י חברת קבלן כ"א בחצרי החברה המעסיקה בפועל[7].
1. מבוא 1
2. תופעת עובדי הקבלן בישראל
3. המצב המשפטי
4. מצבם של עובדי קבלני כוח אדם הלכה למעשה
5. האם חוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם משיג את מטרותיו?
6. סיכום, מסקנות ודיעה אישית
