בעבודה אדון באחריות רשות ההוצאה לפועל בנזיקין בגין עוולה שביצעה אשר גרמה לנזק לאדם. שאלה זו כרוכה בשאלה עקרונית יותר הנוגעת להצדקה להטלת אחריות נזיקית על המדינה, ולהיקף האחריות הנזיקית המוטלת על המדינה. הדין קובע חסינות לרשות השופטת מפני תביעות נזיקיות בגין נזקים שאירעו במסגרת מילוי התפקיד השיפוטי, ונקבע בפסיקה כי הוראה זו כוללת גם את רשמי ההוצאה לפועל הממלאים גם הם תפקיד שיפוטי, ולגבי רשמי ההוצאה לפועל יש גם הוראת חוק ספציפית הקובעת חסינות מתביעות נזיקיות. הפסיקה דנה בשאלה האם החסינות המוקנית לרשמי ההוצאה לפועל היא חסינות דיונית או חסינות מהותית. ככל שמדובר בחסינות דיונית, המשמעות שלה היא כי לא ניתן להגיש תביעה אישית כנגד רשם ההוצאה לפועל, אולם ניתן להגיש תביעה כנגד המדינה מכוח האחריות השילוחית שלה לעוולות שבוצעו על ידי הרשם, כשם שהמדינה נושאת באחריות שילוחית לגבי עוולות שבוצעו על ידי רשויות אחרות שלה. ככל שמדובר בחסינות מהותית, המשמעות היא כי ברמה המהותית לא ניתן להגיש כלל תביעה נזיקית בגין נזק שנגרם על ידי ההוצאה לפועל, גם לא כנגד המדינה מכוח אחריותה השילוחית או כנגד גורם אחר כלשהו. בשאלה זו היו בעבר דעות שונות, אולם לאחרונה הכריע בית המשפט כי החסינות המוקנית לרשות השופטת בכלל, ולרשמי ההוצאה לפועל בפרט, היא חסינות מהותית.
מבוא
שיקולים בעד ונגד הטלת אחריות על המדינה
ההתפתחות הכרונולוגית ביחס לאחריות המדינה בנזיקין
המצב הנורמטיבי כיום
אחריות הרשות השופטת בנזיקין
אחריות ההוצאה לפועל בנזיקין
משפט משווה
האם המצב כיום ביחס לאחריות ההוצאה לפועל הוא רצוי
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
