לאחר המאורעות שהתרחשו לשגיא ודלית, מבקשים הם לתבוע ולהיפרע על נזקיהם, וזאת לפי דיני הנזיקין. ראשית, נפנה לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן:"הפלת"ד"), הקובע בסעיף 8א כלל 'ייחוד עילה' כלפי 'תאונת דרכים' לפני עילות נזיקיות. סעיף 1 לפלת"ד (הגדרות) קובע כי 'תאונת דרכים' הינה (1)מאורע (2)בו נגרם לאדם נזק גוף (3)עקב (4)שימוש (5)ברכב מנועי (6)למטרות תחבורה. הסעיף קובע 3 חזקות מרבות, ביניהן התלקחות הרכב עקב דבר החיוני לנסיעת הרכב, או מחוצה לו, והן מסויגות בכך שהרכב לא שינה את ייעודו המקורי. סייג ממעט להגדרה הינו 'מעשה מכוון'. כן קובע הסעיף הגדרה ל'שימוש ברכב מנועי',ו'רכב'. הצדדים למשפט הינם (א) שגיא, (ב) דלית, (ג) חב' הביטוח של שגיא,"פח ומוקש", (ד) חב' הדלק, בה עובד שגיא, (ה) חב' הביטוח של דלית,"אבן נגף", (ו)חב' הטקסטיל, בבעלות דלית. חובת ההוכחה על הטוען.
מאורעות שגיא יוגדרו מרגע איבוד שליטה על רכבו, התהפכות המכלית שהייתה מחוברת אליה, וגרימת נזק לרכבו, למכלית, למכולה המחוברת לרכב של דלית החולף ממול, נזק גוף לשגיא עצמו. המאורע נראה כמקרי, בו מתקיים נזק גוף לשגיא, בעודו מבצע שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. הנזק נגרם בעקבות השימוש ברכב מנועי, עת קרה המאורע. המאורע נראה כ'תאונת דרכים' בהגדרתה. למול זאת, חב' הביטוח שלו תציין כי פוליסת הביטוח שהוציאה לו, מתוקף פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970 (להלן:"פק' הביטוח"), קבעה תניה השוללת כיסוי לנהיגה מעבר לכמות שעות מסוימת ללא הפסקה. שגיא, אשר היה אחרי "לילה שלם של נהיגה ומבלי כל הפסקה", למעשה הפר את התניה, וחב' הביטוח תטען לאי כיסוי ביטוחי. סעיף 3 לפק' הביטוח קובע דרישות לגבי פוליסה, סעיף 14 קובע תנאים שאין להם תוקף לצד ג', וסעיף 15 קובע הגבלות שאין להן תוקף לצד ג'.
