מערכת דיני המשפחה והמעמד האישי במדינת ישראל מוסדרת בחקיקה ענפה ורחבת היקף ומטרתה הינה להסדיר בהתאם לחוק את מצבו ומעמדו המשפחתי והאזרחי של האדם בישראל . במסגרת זו, מוסדרים נושאים רבים ומגוונים וביניהם נישואין וקידושין, גירושין, מזונות, משמורת ילדים, אבהות / אמהות, חלוקת רכוש בין בני זוג, נישואין אזרחיים, אימוץ, צוואות וירושות, סכסוכים במשפחה ועוד כהנה וכהנה נושאים הנוגעים לחיי הפרט.
ייחודה של מערכת דיני המשפחה בישראל נעוצה בכך שהיא כוללת מערכת אזרחית ומערכת דתית הפועלות במקביל, זאת כתוצאה מן העובדה שהצדדים נשלטים ע"י עיקרון הדין האישי.
מערכת המשפט האזרחית כוללת את בתי המשפט לענייני משפחה אשר הינם למעשה בתי משפט השלום, היושבים כבתי משפט לענייני משפחה על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995[1] בעוד לצידה כוללת מערכת המשפט הדתית את בתי הדין הרבניים היונקים את סמכותם בעיקר מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 [2].
עיקרון ההפרדה הנ"ל הינו תולדה של המצב שהיה קיים תחת האימפריה העותומנית ואשר אומץ לאחר מכן ע"י שיטת המשפט המנדטורית. יוער כי מדינת ישראל הינה בין היחידות בעולם בה מונהג עיקרון הדין האישי (מדינות נוספות הינן הודו, פקיסטן, הפיליפינים ומצרים אם כי באופן חלקי) [3].
[1] ס"ח 1507
[2] ס"ח 134
[3] ר' בעניין זה ד"ר רות הלפרין-קדרי "מבוא לנושא השיפוט והמשפט בתחום דיני המשפחה בישראל" demo.ort.org.il/clickit2/files/forums/359654676/120868659.do
1. מבוא
2. מושגי יסוד
2.1. עיגון האישה - "עיגונא דעיתתא"
2.2. "גט או ספר כריתות"
2.3. "מעוכבת גט"
2.4. "גט מעושה"
3. מימדי תופעת העגינות ומסורבות הגט
4. אמצעי הכפייה
5. פיצוי נזיקי למסורבי גט
5.1. עילת תביעה נולדה
5.2. הרחבת ההלכה
5.3. תגובות מן התקשורת והאקדמיה
6. התייחסות בתי הדין הרבניים לתביעות נזיקיות של מסורבות גט
6.1. הצגת הפסיקה
6.2. ניתוח ראשוני של עמדת בתי הדין הרבניים
6.3. התמונה המלאה
6.3.1. הקושי
6.3.2. ניסיון ליישוב הקושי
7. מסקנות והרהורים
7.1. סיכום
7.2. מסקנות והרהורים
8. סוף דבר
9. תפילה לעגונות
