עבודת מחקר זו עוסקת בשילוב שבין דיני הנזיקין ודיני המשפחה שמתנגשים במקרים של חטיפת ילדים על ידי אחד מהוריהם. הנושא המרכזי של עבודת מחקר זו הוא אופן ומידת הפיצויים שרשאי ההורה שנותר מאחור לתבוע מן ההורה החוטף. במסגרת עבודת מחקר זו נבחן היכן מתנהלים ההליכים השונים, נבחן את ארבעת מודלי הפיצוי השונים הקיימים במקרים של חטיפת ילדים, נבחן אילו ראשי נזק ניתן לתבוע במסגרת הליכים ואת פסיקת בתי המשפט בישראל בנושא.
במסגרת הפרק הראשון לעבודת מחקר זו נדון במספר נושאים הנובעים לבחירה להגיש תביעה נזיקית בגין חטיפת ילד על ידי הורה. נדון במשמעות של בחינת הקשר בתוך המשפחה, איך היו היחסים בין ההורים? האם יש משמעות להורה חוטף כאשר בבית הייתה אווירת מתח ואף התעללות. נדון באינטרס רווחת הילד ועוד. בנוסף, במסגרת פרק זה נבחן מהי אמנת האג להשבת ילדים חטופים בידי הוריהם, מהם ארבעת המודלים הקיימים כיום שנועדו לפצות את ההורה שהושאר מאחור על הנזקים שנגרמו לו בעקבות מעשה החטיפה וכיצד מתקשרת 'הלכת אלסוחה' לבליל הדיוני שנוצר.
במסגרת הפרק השני לעבודת מחקר זו אנתח את שני ראשי הנזק העיקריים בדיני הנזיקין: נזק ממוני טהור ונזק שאינו ממוני טהור והכל בהקשר של תביעות פיצויים בגין חטיפות ילדים. במסגרת הפרק אבחן ואנתח את פסיקות בתי המשפט בישראל בכל הנוגע לקביעת סכומי הפיצויים בעבור כל אחד מראשי הנזק השונים, מהו רף ההוכחה הנדרש לצורך הגשמת תביעת הפיצויים ואילו הוצאות ניתן לכלול במסגרת תביעות הנזיקין השונות.
מבוא
פרק א
1. חטיפת ילדים – קווים לדמותה
2. "האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים – אמנת האג"
3. פיצויים בגין חטיפת ילד
3.1 המודל הפלילי
3.2 המודל על פי סעיף 26(4) לאמנת האג
3.3 המודל הנזיקי
3.4 המודל החוזי
4. הלכת אלסוחה
פרק 2
1. הגדרת המונח "נזק" על דיני הנזיקין
1.1. נזק ממוני טהור
1.2 נזק שאינו ממוני טהור
3. סיכום ומסקנות
4. ביבליוגרפיה
