שינוי מקום מגורים בישראל בראי ההתפתחויות בדיני אחריות הורית: משמורת ומעבר דירה לאור עקרון טובת הילד
הסדרת הטיפול בילדים לאחר הגירושין הינה אחד הנושאים המורכבים ביותר המגיעים לבתי הדין לענייני משפחה. הסוגיות הכרוכות בנושא הינן קשות, מורכבות ואמוציונאליות מאוד, כאשר למול עיני כל המעורבים בקבלת ההחלטות (הצדדים, באי כוחם, השופטים, עובדים סוציאליים והמומחים הפסיכולוגיים שמתבקשים להגיש חוות דעת) אמורה לבוא טובת הילד.
שאלה חשובה המתעוררת בהקשר זה הינה: מהי טובת הילד? החוק אינו מספק הנחיות בנושא, למעט חזקת הגיל הרך, הקובעת כי טובת הילד עד גיל שש להיות בחזקת אמו. לכל אחד מהצדדים המעורבים בעניין יכולה להיות השקפה שונה בנושא ובסופו של דבר העניין נתון לשיקול דעתו של השופט, אשר נעזר בתסקירים של פקידות סעד וכן בחוות דעת מומחים. כמו כן, לאחרונה עולה ההכרה בהתחשבות ברצון הילד בשאלות הקשורות למשמורת.
אחת הסוגיות הטעונות ביותר בענייני משמורת הינה, כאשר ההורה המשמורן מבקש להעתיק את מקום מגוריו לאחר הגירושין. על השופט להכריע בין רצונו הלגיטימי של ההורה המשמורן להמשיך הלאה בחייו ולהתפתח אישית ומקצועית, את זכותו לאוטונומיה, לחופש התנועה והמגורים, המוגנת בחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, ואת התסכול ועגמת הנפש שיגרמו לו במידה ובית המשפט לא יאשר את המעבר, תסכול אשר בהכרח ישפיע לרעה על הילד.
אל מול זה, על השופט לשקול את הפגיעה בהסדרי הראיה שנקבעו, את הפגיעה בזכותו של הילד לקיים קשר עם שני ההורים, את הצורך של הילד ביציבות והמשכיות ואת הטראומה שתגרם לו כתוצאה מהמעבר והניתוק מחבריו, בית הספר והמשפחה המורחבת וזאת בנוסף לטראומה שנגרמה לו בשל פרידת הוריו וכמו כן את הפגיעה ברווחתו של ההורה הלא משמורן שחושש כי ייעלם בהדרגה מחיי ילדו.
תקציר
הקדמה
מעבר דירה לאחר הגירושין
סקירת פסיקה
הסדרי ראייה וירטואליים
שיקולים ביישום עקרון טובת הילד במאבקי משמורת
חשיבות מעורבות האב הלא משמורן בחיי ילדיו
חזקת הגיל הרך ומשמורת משותפת
חזקת הגיל הרך – סקירה משווה
התחשבות ברצון הילד בסכסוכי משמורת
חוות דעת מקצועיות
יחידות הסיוע
פרדיגמות חדשות ביישוב סכסוכי משמורת
הצעות ליצירת מודל חדש
ביבליוגרפיה
