הנושא הראשון שבחרתי – מזונות בן/בת זוג.
פסק הדין שבחרתי – תמ"ש (חי') 53886-03-15 א.ז. נ' ע. ד., (פורסם בנבו, 12.09.19).
תיאור העובדות והקביעה בפסק הדין
פסק הדין עסק בתביעה למזונות משקמים ולפירוק שיתוף ברכוש של בני הזוג. החלק הרלוונטי לעניינינו, הוא הדיון בקשר למזונות המשקמים שנתבעו על ידי האישה.
הצדדים הם יהודים, עורכי דין בעיסוקם, אשר חיו כידועים בציבור מ-2007 ועד ל-2014. לבני הזוג יש בת אחת משותפת. בין שנת 2006 לשנת 2014 עבדה התובעת, האישה, כעורכת דין שכירה במשרד שבבעלות הנתבע.
ביום 7.8.09 ערכו הצדדים מסיבת נישואין. המסיבה כללה טקס החלפת טבעות שנערך על ידי רב רפורמי. לטענת התובעת הצדדים לא נישאו כדמו"י בשל מעשה בית דין מגירושיה הראשונים של התובעת ובו הערת בירור, נספח ב לתצהיר התובע. הנתבע טען כי הדבר נעשה מבחירה חופשית של הצדדים.
התובעת עתרה למזונות משקמים בסך של 7,500 ₪ לחודש לתקופה של חמש שנים. נטען כי במהלך החיים המשותפים התובעת פיתחה תלות כלכלית בנתבע לאחר שהקדישה את כל כולה לטובת הנתבע, ביתם המשותפת, הבית וטיפוחו ומשרדו של הנתבע. נטען כי אין לתובעת רכוש או חסכונות והיא יצאה מהקשר עם הנתבע תוך שהוא מנשלה מכל הרכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים.
