המצב הטבעי בו ילדים גדלים ומתפתחים במשפחתם הביולוגית אינו תמיד אפשרי או אינו תמיד הטוב ביותר עבור חלק מהילדים. הורים נעדרים, חולים, חסרי מסוגלות או אף מסוכנים הינם מקרים בהם הילדים נמצאים בסכנה ממשית להתפתחותם וגדילתם והממסד נאלץ למצוא דרכים להבטיח את בריאותם ואת מימוש זכויותיהם הטבעיות. ישנם מספר דרכים לפתרון המצב ובאחת מהן, האומנות, נדון בעבודה זו.
האומנות, למרות היותה פתרון לבעיה, מציבה לא מעט בעיות בעצם קיומה וזאת, בין השאר, בעקבות חקיקה לא מספקת. בנוסף לחקיקה החלקית, התחייבה מדינת ישראל לנהוג על פי אמנת האו"ם לזכויות הילד, נושא המוסיף קושי על הקיים. לקשיים אלו ניתן להוסיף מקרים יוצאי דופן בהם זכויות ההורים עומדים מול זכויות הילד ודרישות שונות מועלות לפסיקת בית המשפט למטרת קביעה איזה ערך גובר על ערך אחר.
עבודה זו באה לענות על השאלה- האם וכיצד עשוי מימוש חוק האומנה המוצע הכתוב על פי אמנת האו"ם לשנות את מצב האומנה בפועל בישראל תוך התייחסות למצבה החוקי ולפסיקות בית המשפט.
האומנה הינה האפשרות הטובה ביותר עבור חלק מהילדים בסיכון ועל מנת להכשירה כראוי ולהעניק גם להורי האומנה את יכולת הפעולה הטובה ביותר עבור ילדי האומנה יש צורך משמעותי בהבנת החוק המוצע, השלכותיו ומשמעותו מבחינת תפיסת בית המשפט את מעמד ילד האומנה, הורי האומנה וההורים הביולוגיים.
עבודה זו תפתח בסקר קצר אודות מצב האומנה לאשורו בישראל תוך סקירת החוקים, התקנונים וההנחיות הנוגעים לעניין.
מבוא
פרק 1: אומנה מהי?
1.1. המצב הקיים
1.2. הצעת חוק האומנה התשע"ג
פרק 2: האומנה- סוגיה והשפעותיה
פרק 3: תהליך ביצוע האומנה
3. מעמד משפחת האומנה
פרק 4: פסיקה
פרק 5: המצב בעולם
פרק 6: טענות בעד ונגד החוק החדש
סיכום
ביבליוגרפיה