שאלה 1
הדוגמה הראשונה היא בחיוב במזונות אישה בנישואים אזרחיים. נושא זה נקבע בפסק דין פלונית 1999, שעסק בנישואים אזרחיים נוסח פרגוואי. האישה תבעה למזונות. בגלגול הראשון בית המשפט דחה את התביעה כי פסק שהם לא נישאו כדת משה וישראל ולכן אין מזונות. לפי הדין הקיים, מזונות אישה הם לפי הדין הדתי (סעיף 2 לחוק המזונות + מדובר בשני בני זוג יהודים), ולפי הדין הדתי אין מזונות אישה בנישואין שאינם כדמו"י. אבל בערעור נפסק על ידי השופט ברק למרות שבמקרה הנדון אין חוזה בין הצדדים, חוזה יכול שיהיה בכתב ויכול שיהיה בעל פה.
שאלה 2
הקושי הוא בכך שייתכן ויש להכיר ברישום של בני הזוג כנישואין לפי ההלכה, המצריכים גט לפחות לחומרה. הבעיה היא שבני הזוג מצהירים בפני הרשם על רצונם להתקשר בהתקשרות של חיים משותפים, שכמוה כהצהרה על רצונם להינשא, ואז צריך לבחון אם עבר שווה פרוטה ביניהם, שאז יש קידושי כסף, או שהיה שטר כלשהו, שאז יש קידושי שטר, או שהייתה ביאה, שסביר שמתקיימת אצל מרבית הזוגות בכל מקרה.
שאלה 3
אפשר לטעון לכאן ולכאן. סעיף 2 לחוק המזונות קובע כי לגבי מזונות בן/בת זוג חל הדין האישי, ולגבי בני זוג יהודים בישראל חל הדין הדתי (גם בביהמ"ש האזרחי), הקובע כי יש מזונות אישה בנישואין כדמו"י, ופה זה היה כדמו"י. לכן בעיקרון היה מגיע לאור מזונות. אבל שקד יכול לטעון שבנסיבות המקרה יש פה סוג של ניצול, ולכן על בית המשפט לדחות את התביעה.
