חלק א
שאלה 1
הפקיד טועה. ניתן להירשם בפני רשם האוכלוסין באמצעות פס"ד הצהרתי/דקלרטיבי או תעודה מוכרת של נישואין אזרחיים. הסכר נפתח בפס"ד פונק-שלזינגר, שקבע שזוג שנישא אזרחית בחו"ל יוכל להירשם במרשם אוכלוסין תוך הצגת ראייה לכאורה, תעודת נישואין מוכרת. כתוצאה מהלכה זו, כל מי שמגיע עם תעודת נישואין יכול להירשם, לרבות זוגות מאותו המין. הפקיד טועה באמרו כי אם ירשום אותם הדבר יהווה ראיה מטעה לעצם נכונות המרשם, מאחר ובפס"ד בן ארי נפסק כי יש סוגי רישומים, וביניהם מצב אישי ובן זוג, שהם לא מהווים ראיה לנכונות מה שרשום במרשם. הפקיד רק אוסף חומר סטטיסטי, ואין לו סמכות שיפוטית להכריע ולהחליט בקשר לעצם התוקף של הנישואין.
חלק ב
לפי סעיף 10 לחוק השמות, כל אדם רשאי לשנות את שם משפחתו. לפי סעיף 16 לחוק השמות, כפי נוסחו בעבר (בשנת 1991), השר רשאי היה לפסול שם משפחה אם הוא סבור שהדבר עלול לפגוע בתקנת הציבור. בפס"ד מיכל אפרת קבע ביהמ"ש העליון כי שינוי שם של ידועה בציבור לשמו של בן זוגה שהוא אדם הפרוד מאשתו איננו פוגע בתקנת הציבור מכמה טעמים: א. מאחר ושינוי שם המשפחה איננו כרוך במתן זכויות נוספות כלשהן. ב. פסילת שינוי השם של ידועה בציבור מכוונת למנוע ממנה זכות שנתונה לכל אדם אחר. ג. חוק השמות מבחין בין סטטוס הנישואין לבין שם המשפחה. כך גם נפסק בפס"ד נזרי. בעקבות גישתו של ביהמ"ש העליון, תוקן סעיף 16 לחוק השמות, וכיום הוא קובע שלגבי ידועים בציבור לא ניתן לפסול שינוי שם משפחה בשל תקנת הציבור כאשר הם מבקשים לאמץ האחד את שם המשפחה של האחר.
