במסגרת מלחמת ששת הימים בשנת 1967 תפסה צה"ל את חבלי הארץ ביהודה ושומרון, וחבלי ארץ נוספים המכונים כולם בחקיקה - ה"אזור". למרות חלוף השנים מאז יהודה ושומרון נמצאים תחת שליטה ישראלית, עד כה נמנעה מדינת ישראל מלהחיל את ריבונותה ביהודה ושומרון, למרות שהנושא עולה לכותרת מעת לעת, ואף בעת האחרונה ממש. בהיעדר החלה של הריבונות, ההגדרה המשפטית של יהודה ושומרון היא, על פי המשפט הבינלאומי, כשטח הנתון לתפיסה לוחמתית, ובהתאם חלים עליו כללים מהמשפט הבינלאומי החלים על שטחים שכאלה. ואכן, עד היום הסמכות ביהודה ושומרון נתונה למפקד הצבאי באזור, אשר מעת לעת עוסק גם בתיקוני ועדכוני חקיקה בנושאים שונים, בכפוף להגבלות במשפט הבינלאומי על חקיקת המפקד הצבאי בשטחים הנתונים לתפיסה לוחמתית.
אולם למרות שמדינת ישראל לא החילה את ריבונותה על יהודה ושומרון, ולמרות שמרבית העניינים מנוהלים ומוסדרים על ידי המפקד הצבאי באזור, נראה כי בכל הנוגע לדיני המס מדינת ישראל מחילה את דיני המס ככתבם וכלשונם גם ביהודה ושומרון, והיא רואה ביהודה ושומרון חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל לכל הפחות בקשר לדיני המס. החלת דיני המס ביהודה ושומרון נעשתה בפקודת מס הכנסה[1], בחוק מס ערך מוסף[2] ובחוק מיסוי מקרקעין[3], שבו אתמקד בעבודה זו.
הסעיף הרלוונטי בחוק מיסוי מקרקעין הוא סעיף 16א לחוק זה, הקובע כי יראו מכירה ורכישה של מקרקעין ב"אזור" שנעשו על ידי אזרח ישראלי, כמכירה ורכישה של מקרקעין בישראל. המחוקק מבקש להחיל את דיני מיסוי מקרקעין במלואם על עסקאות מקרקעין ביהודה ושומרון, ומבקש לראות בעסקאות שבוצעו ביהודה ושומרון כעסקאות שבוצעו בישראל לעניין החבות במס שבח ובמס רכישה.
[1] פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961. (להלן: "פקודת מס הכנסה").
[2] חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975. (להלן: "חוק מס ערך מוסף" או "חוק מע"מ").
[3] חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963. (להלן: "החוק").
תוכן עניינים
מבוא.
עסקאות מקרקעין ביהודה ושומרון
מיסוי מקרקעין ביהודה ושומרון
תיקון מס' 87 לחוק מיסוי מקרקעין
משפט משווה
דיון בעד ונגד הגישה הפרסונאלית.
הגישה הפרסונאלית לגבי מס ערך מוסף.
דיון ומסקנות.
סיכום..
רשימה ביבליוגרפית.
