אחת הסוגיות המוכרות והפיקנטיות המעוררת שיח משפטי נרחב הינה סוגיית מיסוי נאמנויות. סוגיה זו מעסיקה את המשפטנים מזה שנים רבות, בין היתר לאור העובדה כי הנאמנות מהווה כלי ואמצעי לתכנוני מס לגיטימיים בקרב הריבון. נאמנות הינו הליך המוכר בעולם המשפט מזה שנים רבות, מטרות הנאמנות הינן שונות ומגוונות כאשר המטרה העיקרית הינה העברת הבעלות בנכסים של הנהנה לידי הנאמן כך שלנאמן בעצם אין שום זיקה משום סוג שהוא לנכסים אשר עליהם הוא אמון. לנאמנות תפקידים ומטרות שונות, כגון: ניהול נכסיו של הנהנה בצורה הטובה ביותר עבורו ולטובתו תכנון מס לגיטימי ועוד. הייחודיות של מוסד הנאמנות הינה העובדה כי קיימת הפרדה מוחלטת בין הבעלות הרשמית על נכסי הנאמנות והחזקה בהם לבין ההנאה הכלכלית המתקבלת כתוצאה מהנכס.
המשפט הישראלי עבר מספר שינויים ופרשניות במסגרת רפורמות שונות בחוקי המס השונים וניתן לראות כי במשפט הישראלי הנאמנות מסווגת לסוגים שונים שלפיהם נקבע שיעור המס. במסגרת עבודתי בחרתי לבחון כיצד בא לידי ביטוי נושא מיסוי נאמנויות במשפט הישראלי, לצורך מענה על שאלת מחקרי אחלק את הדיון לפרקים ופרקי המשנה הבאים:
בפרק הראשון לעבודתי- אבצע הקדמה לנושא בו עוסקת עבודתי מיסוי נאמנויות, כאשר נושא זה מורכב משתי מרכיבים עיקריים: "נאמנות" ו"מס". לצורך הדיון אחלק את את הפרק ל-2 פרקי משנה כדלקמן: -בפרק המשנה הראשון אציג את מוסד הנאמנות ודיני הנאמנויות באופן כללי בראי המשפט הישראלי.
מבוא
הקדמה
הגדרה משפטית למונח "נאמנות" ודיני הנאמנות בישראל
רקע כללי, מהו "מיסוי נאמנויות" במשפט הישראלי?
יחס המשפט הישראלי לנושא מיסוי נאמנויות
העקרונות לחיוב הנאמנות במס
יחס החקיקה והרפורמות השונות במיסוי נאמנויות
יחס הפסיקה הישראלית לסוגיות במיסוי נאמנויות
נאמנות בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין
דיון בסוגי הנאמנויות הקיימים במשפט הישראלי
משפט משווה
סיכום מסקנות והמלצות
ביבליוגרפיה
